את יום שישי הזה תכננתי כבר הרבה זמן. מאז שידעתי שסוף השבוע הזה יהיה פנוי.
אבל אסור היה לומר לה מילה. כדי לא לנטוע ציפיות שווא. ככל שהתקרב המועד הרגשתי
את הפרפרים האלה בבטן שאמרו לי "הפעם אין מצב שזה מתבטל"..
היא הורתה לי לקנות סרגל מברזל ולכתוב 100 פעם "אני אהיה תלמיד מצטיין".. היא ביקשה
את שניהם עטופים באריזת מתנהץ אמנם ביום שישי לא לומדים, אבל למורה בבית הספר הזה
לא אומרים "לא".
הגיע היום.. הגיע הזמן להפגש. את הדרך גמעתי במהירות.. והמתנתי לה בכניסה למועדון.
היא הגיעה מלווה בנפש התאומה שלה.. את שתיהן כבר זמן רב שלא ראיתי. חיבוק ארוך ארוך
ארוך.. שהיה רק אות להמשך..
האהבה שהרגשתי באותו ערב, תחילה בתחילתו ובהמשך גם לכל האורך, היתה מוכרת ואהובה.
מה שהיה זכרון מתוק, הפך בין ערב למוחשי כל-כך.
נכנסנו למועדון. רקדנו יחד. צחקנו. התחבקנו. נשיקות. צביטות. אפילו המורד שבי יצא קצת.. והיא?
היא סלחה על זה.. פשוט הרגיש הכל נפלא.. 😄
יודע שזרחתי, בשבילי ובשבילה, יודע שהפנים שלי קרנו והשתקפו בפנים שלה.. בהילה שלה..
נסענו למקום משלנו, להעביר את הלילה יחד... אוףףףף כמה חיכינו ליום הזה.. ללילה...
היא הבטיחה להלביש אותי כמו זונה.. ולאפר אותי כמו זונה...
בייבי דול וחוטיני, אודם, פודרה ורימל.. ואני זונה. הזונה שלה.
היא מצליפה - כואב
היא מצמידה אטבים - כואב
סף הכאב שלי נמוך לאחרונה.. מההתרגשות להיות לצידה..
היא מסירה את האטבים ומניחה את ראשי עליה.. אני נשען.. מלקק.. מלטף..
מוצץ את אצבעות רגליה.. יודע כמה היא מתגרה.. ומגורה... שומע... אוהב..
ואז היא מוציאה אותו.. הויברטור.. שהבטיחה להכניס אל הזונה שלה..
היא משמנת היטב.. ומחדירה... ואני נהנית.. מתפתלת.. מתחננת.. גומרת..
ומוודא שגם היא. גומרת. ושוב גומרת. מדממת. וגומרת. ואני אוהב להיות איתה ככה
בסיטואציה הזו...
ונכנסים למיטה. נרדמים מחובקים. בבוקר אני מתעורר ורואה אותה סובבת.. סביבי..
סביב המיטה. מקולחת. מוכנה לזיין אותי.. מוכנה אליי.. שאדאג שהיא תגמור..
וגם אני.. גומרים, מתקלחים, מתארגנים, הולכים..
עוד מפגש שלא יישכח.. שמשאיר המון טעם.. של עוד.. של תשוקה.. של אהבה
הזונה שלך, בגאווה.
לפני 14 שנים. 28 בדצמבר 2009 בשעה 22:14
