בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 17 שנים. 9 בדצמבר 2006 בשעה 12:16

שונאת להיות חולה!

לפני 17 שנים. 4 בדצמבר 2006 בשעה 14:50

זה נחמד לפעמים

לפני 18 שנים. 21 בנובמבר 2006 בשעה 15:51

הסיכון הסתיים בתוצאה מוצלחת. התקבלתי לעבודה החדשה בהייטק. אתחיל כעובדת רגילה ואולי אתקדם בהמשך לבניית וניהול מערך שירות הלקוחות שלהם. בכל המקרה, השכר שם גדול משמעותית מהעבודה הקודמת ובכלל לא מזיק שרוב החבר`ה שם הם ארוכי שיער בגילאים שלי 😄

ההתחדשות שלי לא מפסיקה לרגע. בנוסף לשינוי במקום העבודה, אני מתחילה להתאקלם בבית החדש שלי. אני והשותפה הסתדרנו על כירת גז ותלינו כמה דברים ליופי בסלון. ארגנתי לי מיטה וחצי נוחה ואת הפוטון קיפלתי לספה שיושבת מול השולחן מחשב שלי, החדר ממש גדול! בנוסף שמתי שטיח, תליתי וילונות קטיפה כהים שיחסמו את האור מהחלון הענק וכמה תמונות.

שמתי לב שלקראת כל סוף שנה בשנים האחרונות היה לי life altering changes
לפני שנתיים, חזרתי לגור עם ההורים ומצאתי עבודה חדשה.
לפני שנה, גיליתי את הבדסם ותפסתי אומץ להתמודד עם טלפונים.
ועכשיו- עברתי דירה ובה שותפה חדשה ומצאתי עבודה חדשה.
מה יהיה בשנה הבאה?
bring it on!

לפני 18 שנים. 16 בנובמבר 2006 בשעה 17:02

שליטה מלמטה, פוי!

לפני 18 שנים. 15 בנובמבר 2006 בשעה 12:27

עברתי לדירה חדשה עם שותפה חדשה
היום התקבלתי לעבודה חדשה בשכר גבוה יותר
ועכשיו עכשיו, בלונדיני עם שיער ארוך שסיים ללמוד בחברה הנוכחית שבה אני עובדת, בא לאמר שלום וביקש את הטלפון שלי על הדרך 😉


אני אוהבת את תל אביב!

לפני 18 שנים. 10 בנובמבר 2006 בשעה 16:09

מאז ומתמיד, לפני כל צעד שלקחתי, בחנתי את הרווח וההפסד העומדים בפניי ולרוב פרשתי לאחר שהתגלה סיכון כלשהואץ הפחד מלהיות פחות ממצויינת במשהו שבא מבחירה שלי, שיתק אותי. אותו פחד גרם לי לשאוף לנמוך ולא לשלוח קורות חיים למקומות עבודה טובים כי אני לא מספיק טובה בעיני לכלום. אותו פחד גרם לי כמעט ולאבד את עבודתי הקודמת, רק כי רצו שאתמודד עם אספקטים בעבודה שפחדתי לנסות.

אך לאחרונה, הביטחון העצמי שלי עלה כתוצאה ישירה מאותן עבודות יחידות שהגשתי אליהן מועמדות (התקבלתי לרוב המוחץ של העבודות שניסיתי) ודרשו ממני לבצע אספקטים מסויימים שמסתבר, אני עושה על הצד הטוב ביותר למרות כל החששות. לכן, המשימה שלי בזמן האחרון היא לדחוף את עצמי לבצע דברים שאני מפחדת מהם. להעז. להסתכן. העיקר- לנסות!

לפני כמה ימים קיבלתי הצעה לעבודה חדשה. התגובה הראשונית שלי היתה לסרב. איך אפשר לשקול לעזוב עבודה שהשתלבתי בה בצורה מוצלחת, מבחינת התפקיד והאנשים? איך אפשר לחשוב על לעזוב מקום שלא יפטר אותך אלא אם כן תצית את המשרד באש ותרקוד ערום במעגלים תוך ציטוט פסוקים נוצריים?

אז מה אם אני שונאת את העבודה הנוכחית כמזכירה, למרות ההערכה והאהבה שאני מקבלת מצוות המשרד? אז מה אם העבודה החדשה יותר מעניינתעם אפשרות לקידום בחברת הייטק צעירה וכיפית?

מה אם לא יהיו מרוצים ממני אחרי חודש-חודשיים ויפטרו אותי?!

אך שיחה עם אמא שלי הפכה את היוצרות. כיאה למורה, היא החלה להרצות בלחט חסר פשרות שאני מוכשרת אחרת לא היתה לוחצת עלי כל-כך ואם לא אנסה, אשאר כ חיי בעבודה משעממת שאני שונאת עם תחושת החמצה נוראית. מתי עוד אוכל לנסות אם לא עכשיו, שאין לי בעל, ילדים ומשכנתא על הראש?

השיחה השאירה בי רושם כה עז שכשאר הגעתי לראיון העבודה הייתי חדורת מוטיבציה והשפרצתי ביטחון מהאוזניים. הפגנתי בגרות, מקצועיות ונכונות להשקיע ועדיין הייתי חמודה בטירוף, כהרגלי. זה גרם למראיין להציע לי משרה אחרת, נחשבת יותר ועם שכר גבוה יותר. לפי ידיד שלי, דווקא אהבו אותי, אבל הם מראיינים אנשים נוספים, אז אני עדיין מחזיקה אצבעות.

בכל מקרה, עכשיו יש לי מוטיבציה לחפש עבודה שתתאים יותר לכישוריי :)

לפני 18 שנים. 9 בנובמבר 2006 בשעה 22:51

שנמאס לי ממנו

לפני 18 שנים. 8 בנובמבר 2006 בשעה 16:28

a change of scenery

לפני 18 שנים. 3 בנובמבר 2006 בשעה 10:41

הוא משתולל בתוכי
מנסה להתפרץ

צא כבר, עיטוש!

לפני 18 שנים. 2 בנובמבר 2006 בשעה 18:03

said viola, still claiming he is just kinky and not into bdsm like me