ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 18 שנים. 6 באוגוסט 2006 בשעה 16:44

שיש כל כך הרבה כלוביסטים
בקפה אינטרנט קטנים בתל אביב
מה הסיכויים שישבו אחד ליד השני? :)))

לפני 18 שנים. 26 ביולי 2006 בשעה 12:44

מתי כבר ה15 לאוגוסט?
עברתי לת"א מוקדם מהצפוי
בצורה כפויה למדי...קטיושות

אבל מעז יצא מתוק
הונילי הקינקי שלי אירח אותי
היתי אמורה לישון על הספה ולא יותר
אבל דברים התפתחו...
אז חזרנו למה שהיה ואפילו יותר
בתקווה נגרור אותו לנו-לימיטס בשישי
לבוש כסקול בוי :)))

לפני 18 שנים. 17 ביולי 2006 בשעה 16:34

נמאס לי לייפות את האמת כדי לא לפגוע באנשים
זה רק יוצר אי הבנות לאחר מכן
כאילו יש לי רצון למעבר
לכן, מעכשיו,
אם אני נתקלת במישהו/י
שמנסים להכנס לי לתחתונים או ללב
ולא מתאים לי, משלל סיבות
שטחיות או עמוקות ומוצדקות
ישר אבהיר לו את המצב
בלי התחמקויות

אני מאמינה שהפגיעה עמוקה פחות
כשהקשר עוד לא מתהדק
אז נסו שלא להיפגע
זאת לא הכוונה

לפני 18 שנים. 16 ביולי 2006 בשעה 17:04

יצאתי מהחדר
לקחתי צעד לא נכון
הפיקה של ברך שמאל עשתה "פאק"
שניונת אחרי, "פאק" נוסף וחזרה למקום
כאבי תופת למשך דקה עד שנרגע קצת
פתאום גיליתי שחם לי ואני מזיעה בטירוף מההלם
ואז הכאב החל לטפס בצד שמאל
לא מסוגלת לדרוך על הרגל
כנראה מתחתי גיד

עכשיו אצלע למשך...
שעה?
יום?
שבוע?
רק הזמן יגיד...

לפני 18 שנים. 13 ביולי 2006 בשעה 13:50

אתמול קפצתי לת"א ("קפצתי"...שעתיים + לכל כיוון...) בשביל ראיון עבודה. על הדרך קפצתי לראות דירה שפורסמה בהומלס.

כשהגעתי לאזור הבחנתי שלמרות שמדובר ברחוב שלרוב יש בו בניינים ישנים ומוזנחים, החלק השני של הרחוב הוא בבניינים חדישים. לאחר שזימזמו לי כדי לפתוח את דלת הבניין הנעולה (יתרון מס` 1) טיפסתי לקומה השניה (יתרון מס` 2). מייד כשנכנסתי שמתי לב שהדירה מוארת (יתרון מס` 3) וחדשה (יתרון מס` 4), מה שאומר שהריצוף חדש ואכותי ולא מאותן מרצפות אוף וייט עם "כתמים".

בדירה יש מטבח בגודל סביר וסלון קטן עם מרפסת קטנה צמודה לכל אחת מהן, עם מקום למכונת כביסה וחבל תליה במרפסת הצרה ומאורכת יותר (יתרון מס` 5). בהמשך הדירה היו שני חדרי שינה בגודל סביר פלוס (יתרון מס` 6) ובינהם חדר אחסון קטנטן. משמע- אין קיר משותף בין החדרים (יתרון מס` 7). ברור נוסף העלה שרק באחד החדרים יש מזגן (חיסרון מס` 1).

כשהבעתי אכזבה קלה, הדייר הביע את תשומת ליבי למדרגות הספירלה עשויות העץ עם מעקה הברזל. מסתבר שהן מובילות לקומה שניה ובה חדר נוסף, ממוזג (יתרון מס` 8). באותה קומה, יש שתי מרפסות נוספות בגודל בינוני-גדול (יתרון מס` 9). כשבדקתי מה מאחורי הדלת באותו חדר שינה נוסף, גיליתי שרותים ומקלחת נוספים (דינג דינג דינג we have a winner!).

כמובן שישר התקשרנו לבעל הדירה וחתמנו על זיכרון דברים לפני שמישהו יעיז לקחת את הדירה במקומנו. ב- 15 לאוגוסט....לא אהיה כרמיאלית 😄

אשמח להתרחק מהקטיושות שפתאום נופלות כאן...מה קרה, מלחמה?! P-:

לפני 18 שנים. 5 ביולי 2006 בשעה 12:58

גרררררררררררררררררר



הונילי הקינקי שלי קצת תפס מקום גדול בחיי לאחרונה. אני כבר חודש מובטלת ומחפשת דירה בת"א כך שיצא שהיה לי המון זמן לשם שינוי וביליתי זמן רב איתו, אפילו כמה ימים ולילות בשבוע. זה הכניס אותי לקצת סרט שאולי אני מרגישה משהו מעבר אבל מהר מאד הבנתי שאני לא מאוהבת בו וחזרתי לסורי, כדי "להוכיח" זאת.

הווה אומר, להשתרלל. זה אומר לחזור הביתה עם מישהו שהכרתי באותו ערב במסיבה של הפמיליה בשבועות. זה אומר לפלרטט עם בחורים בכמויות, מה שגרם לכך שלפני שבועיים הייתי עם איזה שלושה אנשים שונים באותו שבוע (כשאחד מהם הוא הונילי).

עושה רושם שאינטנסיביות הקשר, ההשתרללות שלי והעובדה שוואלה, אנחנו בקשר שכזה כבר חצי שנה, גרמה לו להודיע שנגמר לו הסוס 0_0

אני לא ממש בוכה על זה. פשוט חבל לי. היה מאד נחמד לי איתו, אבל גם להיות "רק" ידידים יכול להיות. אם כי אני לא בטוחה שיש לנו הרבה נושאים משותפים חוץ מסקס P-:

לפני 18 שנים. 2 ביולי 2006 בשעה 23:57

לקראת צומת עמוסה ומפחידה, בלי מעבר חצייה, היד של ידיד קרוב עוטפת את ידי. מובילה אותי בביטחה אל הצד השני.

הולכת לישון, הכלב שלי נשכב לידי ומביט בי בעיניים גדולות. אני יודעת באותו הרגע, הוא שלי.

לפני 18 שנים. 1 ביולי 2006 בשעה 13:25

טוב, אני צריכה להתמודד עם זה
הוניל שלי כבר לא וניל

הגעתי אליו לפני כמה ימים
עצבנית מהדרישה שלו להביא בירות איתי
(למה מה הוא חושב שאני? שפחה?!)
סיננתי לו שהוא עוד ישלם על זה
הלילה התחת שלו יהיה שלי
והוספתי איזה ספאנק בריא ומשיכה בשיער

הוא בתגובה אמר לי לעצום את העיניים כי יש לו הפתעה
מייד התרככתי ועצמתי עיניים כמו ילדה טובה

*סלאש*

אני פוקחת עיניים בהפתעה
לעזאזל, הוא קנה שוט!


*********************************************************************
והכי נוראי- לו יש שוט ולי אין!!! מולטי, לטיפולך!



לפני 18 שנים. 13 ביוני 2006 בשעה 17:47

שעת ערביים נינוחה
אבא שלי נכנס למטבח ומודיע קבל עם ועדה:
"אני הולך לישון ומי שיעיז לעשות רעש ויעיר אותי יסבול מעונשים פיזים קשים"

אני מחליטה להתבדח וזורקת: "הו אבא, אתה יודע שעונשים פיזיים לא מפחידים אותי ויש לי סימנים להוכיח זאת"

בדיוק ברגע זה אחותי "הגאונה" מחליטה לשאול למה יש לי סימנים כחולים ביד שמאל
"מאיפה הסימנים האלה? מי תפס לך את היד כזה חזק?"

אני מסמיקה עד שורשי השיער האדומני שלי ומחליפה נושא...

לפני 18 שנים. 12 ביוני 2006 בשעה 21:36

שיישרף בעודו בחיים הבנזונה בפרייבט שנכנס בטנדר וגרם לו להתנגש ברכבת וגרם לי לגלות שאין רכבות לצפון עד להודעה חדשה!
שעתיים באוטובוס דחוס מתל-אביב לחיפה חוף הכרמל
ארבעים דקות באוטובוס דחוס מחוף הכרמל למרכזית המפרץ
ומשם שעה הביתה באוטו למזלי
כי כבר לא היו אוטובוסים לכרמיאל
ואם אני אראה עוד אוטובוס אחד
אני
פשוט
אתפוצץ!