שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 19 שנים. יום ראשון, 14 באוקטובר 2007 בשעה 16:47
יכול להיות טוב,
טוב שהוא לא מרעיד את האדמה,
טוב שהוא לא פיצוץ מחכה להתרחש.
טוב שהוא לא מרטיט את הנשמה בחרדה,
טוב שהוא לא רכבת הרים בנסיעה, עולה באש.
אלא טוב שהוא רגוע, יציב ובלי בעיות?
זה עדיין הכי טוב שיכול להיות?







*כל זה רק כדי לאמר שטוב לי ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה*
לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י