בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 16 שנים. 9 בדצמבר 2007 בשעה 22:54

בזמן האחרון התחילו להעיר לי כל מיני חבר'ה בעבודה שהשתנתי.
שאני יותר ממוקדת, אחראית, רצינית, מקצועית.
פתאום מצאתי את עצמי עם עוד תחומי אחריות.
ולאט לאט "הוגנבתי" לתפקיד חדש וניהולי...

אז עכשיו אני בכאבי גדילה, מבצעת שינוי בתפיסה ובגישה שבה נקטתי עד עכשיו
במקום לבצע את העבודה המוטלת עלי כשזה הדבר היחיד אל מול עיני כל היום, אני מוצאת את עצמי מחלקת עבודה, עוקבת אחרי ההתקדמות ומריצה פרוייקטים נוספים תוך כדי חניכת עובדים חדשים וכיבוי שריפות.

מוזר לי לעשות את הסוויץ' מאחת שעושה קולות של חיות, הולכת מכות עם החבר'ה ומדביקה על עצמה את הלוגו של החברה בכל מקום אפשרי...למישהי שמשמשת דוגמא לאחרים, כמובילה, כאחראית... מה, התבגרתי?

אבל זאת הזדמנות נהדרת להתפתח ולהתקדם ואני מותשת ונרגשת כאחד.

והכי הכי חשוב, אני שמחה על המיוחד שחולק מהניסיון שלו איתי 😄

Brida​(נשלטת){DDDOM} - }{}{}{

3>
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י