תובנות רגעיות

טאבי הגיע אלי והתארגנו למסיבת התחפושות. אין דבר אהוב עלי יותר מלהתחפש (טוב נו, אולי חוץ מגברים בחצאיות :). מכל מיני חתיכות בד, חרוזים ומטפחות יצרנו תחפושות של פיראטים ואני חייבת להודות שמעולם לא נראתי טוב יותר בתחפושת ושמעולם לא הראתי מחשוף כה עמוק כאתמול... חברה הצטרפה אלינו לבושה כגיישה ולאחר כמה צילומים תפסנו מונית למסיבה עם נהג ששוטט ברחובות בניסיון לאתר את הרחוב עד שהגענו באיחור קליל של שעה...אופסי.

לכלת השמחה הזוהרת הבאתי חולצה שיצרתי מבעוד מועד עם קצת צבע כסף והרבה דימיון וכולי תקווה שאהבה אותה (והתאימה למידותיה). היא מיהרה להדביק תגיות כינוי על כולם ובשל המחשוף העמוק שלי, נאלצה להדביק את שלי על החזה. כאילו והמחשוף לא משך מספיק תשומת לב קודם, עכשיו היתה עלי תגית כינוי במיקום אסטרטגי שהיוותה תירוץ מצויין לכל מי שרצה לבהות בו קצת יותר מקרוב P: אכן, זה עבד בצורה מצויינת. אני חושבת שמאז יום העצמאות מלפני שנתיים לא נהנתי מכל כך הרבה תשומת לב ועוד ברוב כה מוחץ של גברים ארוכי שיער, החולשה הידועה שלי 😄

המסיבה התמלאה עד מהרה וסוחררתי בין אנשים, מקצ'קצ'ת ומצחקקת עם חברים, ניקים מוכרים שאני פוגשת לראשונה במציאות וניקים חדשים. התחפושות שהבאתי נחטפו והיה משעשע לראות את אוזני הארנב זונה המפורסמות שלי מככבות על שלל אנשים במהלך הערב (אגב, אם מישהו ראה אותם, אשמח לקבל אותן בחזרה, לא מצאתי אותם מאוחר יותר). היה תענוג לראות איך Diana S זהרה במחוך שלה ונראתה כמו ציור של ויקטוריה פרנסיס 😉

האלכוהול זרם כמים, המוזיקה התחזקה ולמרות שלא היה להם את CLOSER של NIN שהוא ההיי לייט של הערב מבחינתי, נסחפתי עם המוזיקה והאנשים המשתוללים על הרחבה. ככל שהערב המשיך, הליבידו האבוד שלי ששכב בהקפאה כבר מעל חודש, חזר לחיים ותבע את שלו. בשלב הזה, כבר לא שינה לי מי באזור והתחלתי להשתחרר ולהתנהג כאילו הייתי לבד בדאנג'ן הפרטי שלי, כמו "פעם", לפני כמה חודשים. החטפתי ספנקים לכמה בנות ובנים וחטפתי כמה בעצמי אך לצערי הספנקר שלי נשאר תלוי על חגורתי ללא שימוש. שיחקתי קצת עם בחורה (איך שהתגעגעתי לזה!) והמחשוף שלי גרם לכמה בנות לתקוף אותי מינית בשרותים (הו לא! 😉 לאחר שניסיתי להשתין ולהתעלם מהעובדה שיש עוד 5 בנות ביחד איתי בחדר השרותים הגדול...מזל שהיתה לי חצאית יחסית ארוכה הפעם P: פרפרתי בין אנשים והתרחשויות ונהנתי מתשומת לב בלתי פוסקת מארוכי שיער וספגתי מהאווירה המשוחררת של אנשים נהנים ומתחלקים אט אט לזוגות מתגפפים ומסתשנים. בין כל הבלאגאן ריחפה לה כלת השמחה שנראתה מאושרת 😄

רק לאחר שהרגליים שלי הוכנעו מהעקבים והליבידו שלי קיבל בהשלמה את העובדה שיותר מהתגופפויות קלות הוא לא יקבל כלום הערב, פרשנו לטוסט באלנבי ושינה טובה (עד כמה שאפשר לישון כשטאבי מתעקש להתנהג כאילו הוא באמצע מופע סטנדאפ ומתעלם מהפיהוקים הענקיים שלי)