בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 16 שנים. 9 בפברואר 2008 בשעה 23:07

שבועות שאני כמעט ולא ישנה. שינה טרופה, מלאה בחלומות. קר לי. חם לי. מגרד לי. כואבת לי הבטן. יש לי בחילה. מתהפכת כל הלילה במיטה, קמה וחוזרת לישון עד שאני מתייאשת, משוטטת טרוטת עיניים ברחבי הדירה, חסרת מעש.
השליתי את עצמי שזה הלחץ בעבודה. ששינוי אווירה יעזור. לקחתי חופש של שבוע ועליתי לצפון ועדיין לא מסוגלת לישון. ומדובר באחת שידועה בשינה של 12 שעות רצוף ויותר!
מסתובבת כל היום בלי אנרגיות, שקטה, חסרת סבלנות, חסרת חשק ולא מסוגלת להתרכז לאורך זמן בפעולות פשוטות.

אני יודעת מה יפתור את זה אבל זה יהיה רק פיתרון זמני. כמו לשים פלסטר על יד קטועה והרי זה מה שאני מרגישה, את כאבי הפאנטום הצפויים. אני חייבת לעבור את זה לבד הפעם. חייבת למצוא את הפתרון בתוך עצמי, לשינה רציפה וטובה. אלו הכאבים שחייבים לעבור כדי להתגבר ואני לא חוזרת אחורה, לא עוד.

Tobias​(אחר) - אחרי שמחליטים לא לחזור אחורה
יש מן קריז כזה פתאום...שהמוח מציף אותך במליון זכרונות ותחושות

אבל זה עובר

הכי הרבה תתקשרי אלי ואני אספר לך על הרגלי החיזור של הפלנקטון הים תיכוני עד שתרדמי
:)
לפני 16 שנים
עטלפית על{לאסי} - 3>
החלטה נבונה ובדיוק מה שיעזור לך לצאת מזה.

(ואם זה מחמם - אז לבשתי את הגופייה בשישי והיא פשוט סופנית. תודה, פייתי האהובה)
לפני 16 שנים
DragonCub - לו ידעתי מה מדיר שנתך
הייתי עונה לעניין.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י