בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 16 שנים. 17 במאי 2008 בשעה 19:04

122 ימים
שזה מעל 4 חודשים
בלי רכבת ההרים של השנתיים האחרונות
בלי הודעה, טלפון, התקלות ברחוב או מפגש שיכורים
בלי רצון עז להתקשר אליו כשיוצא משחק או סרט או סתם כדי לשמוע את קולו
בלי רצון לשחזר, גם לא לרגע, את מה שהיה, למרות ובגלל הכל
בלי חשק לתת לזה עוד סיכוי אחרון שאולי עוד נאהב

אולי, רק אולי, אני סופסוף מחלימה
ואולי, רק אולי, החיוך שלי מפציע שוב ושוב
ואולי, לרגע אחד, אני מרגישה שוב פרפרים בבטן ומתח מיני באוויר :)

Brida​(נשלטת){DDDOM} - יוהו...

חושבת עלייך ומתרגשת איתך :-)
}{}{}{
לפני 16 שנים
קשקש​(מתחלף) - מזל טוב!
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י