סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 18 שנים. 4 במאי 2006 בשעה 23:45

חבל שרק לאחר מעשה נזכרתי עד כמה קשה להרדם על הצד המקועקע...



אני הבחורה היחידה בעולם שעשתה קעקוע ל-פ-נ-י שעשתה עגילים פשוטים באוזניים, רק בגלל פחד מכאב.

יותר גרוע מזה- הייתי רגועה לחלוטין בקעקוע הראשון, הרבה לפני שהפנמתי את המשיכה שלי לכאב לפני כחצי שנה ובכל זאת נכנסתי לחרדות ביום שני כשבאתי לבצע את הקעקוע הנוסף, רק מהמחשבה על הכאב. WTF?!

Bloody - נו, יש כאב, ויש כאב, וזה לא אותו דבר :)
לפני 18 שנים
פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - טוב שחזר הבלוג
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י