סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 18 שנים. 5 בספטמבר 2006 בשעה 20:01

לאשתי,
אני מכירה אותך "רק" שנה וחצי אבל אני מרגישה כאילו אני מכירה אותך שנים. הרי עברנו כל כך הרבה ביחד...
מעברי דירה, לימודים, עבודה, התנסויות חדשות, לבבות שבורים, מסיבות, אלכוהול ושאר חומרים ממסטלים. קשקשנו על אסטרולוגיה, חוללנו מהומות במועדונים עד אור הבוקר ותירגמנו מאמרים בסוציולוגיה (למה?!). צחקנו, בכינו, כעסנו, השלמנו, למדנו, הברזנו.
למדתי להכיר אדם מדהים, שאולי מצטייר כקשוח מבחוץ, אבל בעצם אינטיליגנטי ומתחשב עם המון אהבה להעניק לחבריו. אני מחשיבה את עצמי כברת מזל שיש לי אותך, בובה שלי.
מאחלת לך המון מזל טוב ליום הולדתך ועוד הרבה הרבה כאלו
ושכל משאלותייך (כולל הגסות ביותר...) יתגשמו 😄

*מרימה שוט אבסינט כמיטב המסורת ומחכה לחגיגות בשישי*

JustMeNow in a world of virtual Insanity


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י