סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 17 שנים. 14 בפברואר 2007 בשעה 13:22

שתישרפו. אני ברצינות שוקלת לאמץ את הרעיון של וונוס ולהתאגד לשריפת לבבות. בייחוד את לבבות השוקולד שפיזרו לי על השולחן בעבודה כשאני לא יכולה לגעת בשוקולד. או חלב. או בשר. או מטוגנים. או פירות. או ירקות. בעצם, כל דבר שהוא לא גזר/תפו"א מבושל או אורז. פאאאאאן. הכל בגלל הוירוס קיבה המעצבן הזה שלא עובר!

Stranger-It - חחחח
אהבתי
היום הזה הופך לאט לאט לנק' שחורה ולא חביבה בחיי

החלמה מהירה
לפני 17 שנים
bercko21 - תתנחמי בזה שגם הוירוס סובל בגלל האוכל הזה
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י