תובנות רגעיות

לפני כמה חודשים חברה שלי עשתה טעות והביאה לי ספר תמים בשם Ender's game שהיה ברשותה. כדי להוסיף חטא על פשע, לאחר שראתה את התלהבותי- היא סיפרה לי שיש עוד 3 ספרי המשך ועוד סדרה מקבילה לו עם 4 ספרים- שאין ברשותה.
בחיפוש בלתי פוסק (כל שבוע בחנויות ספרים יד שניה, צומת ספרים, סטימצקי,דיבוק ברשת...) מצאתי את הספר הראשון של הסדרה המקבילה ומישהו השאיל לי את ספר ההמשך לסדרה המקורית, אבל איכס- בעברית. עבר הזמן ולא נתקלתי בעוד ספרים מהסדרה והסקרנות גדלה.
התייאשתי ונכנסתי לאמאזון, איגדתי את כל הסדרה לסל הקניות וניסיתי לשלם. לא עבר. מסתבר שצריך ויזה בינ"ל. אימייל מתחנף לאבא והיה ברשותי המספר של כרטיס האשראי שלו. ההזמנה אושרה! משלוח רגיל וזול לישראל לוקח 16 ימי עסקים מורטי עצבים.
בלית ברירה, חיכיתי והתמרמרתי על התיזמון הלקוי לחלות ולבלות כמעט שבועיים בבית- דווקא לפני שהספרים הגיעו P-:
אחרי שעברו כמה שבועות תהיתי מה עם המשלוח וראיתי שזמן המשלוח המשוער המצויין בהזמנה שלי הוא חודש וחצי!!! ניסיתי לחזור לנשום ושלחתי לאמאזון מייל מונומס וקצרצר ששואל למה 16 ימי עסקים הפכו לחודש וחצי. הם ענו תשובה בגודל 2 דפי פוליו עם תנאי ההובלה, זמנים וכו'- ובעצם, לא אמרו כלום.
אבל יום אחרי אני מקבלת מסמך מוזר לתיבת הדואר ליד ביתי. אחרי שקראתי את הפירוט הארוך על המעטםה הבנתי שאני צריכה לפרט את תכולת המשלוח, ספר-ספר + מחירים, לשלם 68 ש"ח למכס ולשלוח את המעטפה כדי שישחררו את החבילה שלא ברור היכן היא מחכה.
בשלב הזה כבר התחלתי לבכות שיש גבול לכל תעלול. חברים ייעצו לי ללכת לדואר שמצויין שם ולשאול אותם מה עושים. אז חיכיתי ליום שישי, וגררתי את גופתי המעונה מחוץ למיטה כבר בעשר בבוקר, מצאתי את רח' זמנהוף ואת משרד הדואר - הישג!
נעמדתי בתור כשאיזה ביץ' צעקה עלי להביא לה את המסמך- אז הבאתי ורציתי לשאול אותה מה לעשות- אבל היא רק צעקה עלי לשלם ונעלמה. אחרי דקה היא חזרה עם איזו חבילה, שדחפה אותה לצד, לקחה ממני את הסכום לתשלום, צעקה עלי לחתום והלכה. קיוויתי שהחבילה אכן שלי ולא של הבחור לידי ואכן החבילה הכילה את הספרים שלי! victory is mine!

הו איזה ספייס מטורף יהיה לי כשאסיים את הספרים אחרי שעברתי את כל זה!
*מתחפרת מתחת לשמיכה עם ספר*

נתראה בעוד חודש 😉