תובנות רגעיות

כל היום התחיל על רגל שמאל
לא קמתי בזמן למצעד אז ניסיתי לצוד משהו לאכול כי הייתי מורעבת והמשכנו ישר לחוף גורדון. היה משעמם, כמעט ולא היו אנשים צבעוניים ושמחים אז חזרתי עם סהר לביתה וחיכינו לכחולית שתבוא מהצפון עם צ'אי קריר.

לאחר מכן הלכתי מותשת לחברה כדי לראות את השטן לובשת פראדה, כשהראש מתחיל לכאוב מהתייבשות קלה
במאמצים עילאיים לא נרדמתי במהלך הסרט (הדי מוצלח יחסית לסרט בנות) ואפילו קיבלתי כפרס שרשרת P-:

גררתי את עצמי חזרה הביתה, קיללתי את אלוהי חשבון החשמל והדלקתי מזגן לתנומה קלה
כשקמתי מטושטשת שעתיים אחרי, זרקתי את עצמי למקלחת קפואה כשהראש כואב עוד יותר
זה השלב שבו גיליתי שאכן יצא משהו מכך שקמתי מוקדם בשישי בבוקר- נשרפתי!!!

עד שסהר וכחולית הגיעו להתארגן אצלי כבר עברתי התמוטטות עצבים קלה כי שום דבר שלבשתי לא נראה לי טוב. כמובן שכיאה לחבורת בנות, אף אחת לא אהבה את מה שהיא לובשת והחליפה בגדים בערך 200 פעם תוך קריאת- אולי לא נצא היום, נראה סרט ונאכל גלידה? כשכאל פעם מישהי אחרת משכנעת לצאת בכל זאת. בסוף הלכתי על טוניקת רשת וטייץ שחור עם מגפיים אדומות וכחולית עשתה לי רתמת גוף מחבל אדום (יצא מהמם! תמונות בגלריה בקרוב). כחולית הלכה על חצאית סקוטית עם דמוי מחוך שלי וסהר לקחה חצאית קרעים שחורה ואת חזיית הויניל שלי ושילבה עם חולצת רשת ומחוך (אני נוטה להלביש אנשים לאחרונה- יש מתנדבים?)

הצלחנו להתארגן ולצאת, כבר היה הרבה אחרי אחת כשאנחנו במצב רוח מחורבן ואז ליד האוטו גילינו שאין מפתחות... אז חזרנו שוב לבית שלי לקחת אותן ושוב חזרנו לאוטו (כשכל העולם ואישתו יכול לקלוט שמתחת למעיל יש לי חבלים שעוברים לי בין הרגליים) ונסענו לכיוון הדאנג'ן. כמובן שאז משטרה עצרה אותנו וגילינו שהרישיון נהיגה נעלם כלא היה...מזל שיצאנו מזה בלי דוח.

בכניסה לדאנג'ן ניתקלנו בונסה ונכנסו למסיבה. לצערי הדאנג'ן עצמו לא היה פתוח אלא רק הלאונג'. אני לא ממש חובבת גדולה של הלאונג' והרגשתי שאני לא מוצאת את מקומי שם, בייחוד כי רוב הבנות שם היו מהקהילה הלסבית ולא מהקהילה הבדסמית אז לא הכרתי הרבה מהפרצופים.

עם הזמן ומחסור בקורבן ראוייה, הצעתי לונסה וכחולית לסשן אותי. משום מה הן לא התנגדו P-: אחרי הדרכת חבלים קצרה, הידיים שלי נקשרו לצלב וכחולית התחילה להצליף בי בעוד ונסה מחזיקה את ראשי ומלטפת. בהתחלה היה קשה לי להתחבר לעניין, סתם רציתי קצת שואו ולשליטה נשית לא התחברתי במיוחד. אבל באיזשהו שלב גיליתי שאני כבר לא שם...אני חושבת שזה היה מתישהו באחת ההצלפות, שנעו בין שוט הזנבות האכזרי של כחולית, שוט רכיבה והספנקר החדש שלי לבין הקרח והשעווה שטיפטפה ונסה. מכיוון שהייתי קשורה ועם הפנים לקיר, לא ראיתי כלום והתמסרתי לתחושות עד שהגעתי לשלב מסויים שבו פחדתי להמשיך כך בפומבי אז עצרתי, אבל כבר הייתי בהיי...זה ההיי הטבעי הכי מטורף שיש! שיחררו אותי ועזרו לי להוריד את השעווה. הרגשתי שיש לי חיוך מטופש על הפנים ואני בטוחה שנראתי מסטולה. הביאו לי בירת דובדבנים טעימה וישבתי עד שההרגשה עברה (אבל רק קצת) ועזרתי לסשן קצת (מתחלפת או לא מתחלפת?!) אבל מהר מאד הבנתי שאני לא במצב לכך וחזרתי לשבת.

סיום טוב לאותו ערב היה בורקס פטריות ושינה טובה וארוכה כשהמזגן דולק.

וכן, אני עדיין בהיי
so, so high
i can fly


'שתקו!


:)))