לאחרונה יצא לי לדבר עם כמה אנשים שאמרו פחות או יותר את אותם הדברים במילים קצת שונות.
"הכל בעיניי המתבונן".
אזכיר רק את אחת השיחות (בגרסא שלי) כדי שיהיה לי בסיס להבנה.
דיברנו על הדרך שנשים מסויימות מתלבשות בעולמנו, כאשר גופן חשוף לעייני כל. הסכמנו על כך שהן מודעות לכך שמסתכלים עליהן והן גם מודעות לסיבה שבגינן מסתכלים עליהן.
הסכמנו על כך שהן משתמשות במיניות שלהן לטובתן ואני טענתי שזה לגיטימי אבל זה בעצם למכור את הגוף בזול.
ומנגד נטען שזה לא באחריותן הדרך שבה מסתכלים עליהן ו"הכל בעיניי המתבונן".
איפה הגבול?
ניקח את זה לנושא אחר. כאשר אדם לוקח עט מהעבודה הביתה, האם זאת גניבה? ושני עטים? ומה עם מכשיר טלפון של המשרד? ומה עם השולחן? והמחשב?
איפה עובר הגבול בין טוב לרע?
האם באמת זה גבול דינמי? מה שהיה רע אתמול אינו רע היום?
האם טוב ורע זה דבר אישי? כאשר כל אדם קובע לעצמו את הטוב והרע לעצמו בבחינת "אני יודע מה טוב בשבילי"?
הנושא הזה כל כך ידוע וכל כך מפורסם עד שאין אדם עוסק בו ולומד אותו. וכי תלמד דבר הידוע לך כבר?
ויתרה מכך, רוב האנשים יטענו כי בחינת הטוב והרע נעשית ברגש ולא בשכל כאשר אדם מרגיש דבר כטוב או כרע ומתוך הרגשתו הוא פועל. ואיך יחקור אדם דבר המצוי בהרגשות ולא במושכלות?
ויפים לכך הם דבריו של הרמח"ל בהקדמתו לספרו "מסילת ישרים":
"ואף על פי שכבר קבועים בלב כל האדם הישר התחלותיו ויסודותיו,
אם לא יעסוק בהם - יראה פרטיו ולא יכירם, יעבור עליהם ולא ירגיש בם... ....עד שלא יצטרכו אמצעים לקנותם אלא ימצאו אותם בני האדם בעצמם כמו שימצאו כל תנועותיהם הטבעיות, כשינה והיקיצה, הרעב והשבע וכל שאר התנועות החקוקות בטבענו.
אלא ודאי שצריכים הם לאמצעים ולתחבולות לקנות אותם ולא יבצרו גם כן מפסידים להם שירחיקום מן האדם ולא יחסרו דרכים שירחיקו מפסדיהם.
אם כן אפוא, איך לא יצטרך להוציא זמן על העיון הזה לדעת אמיתת הדברים ולדעת הדרך לקנותם ולקיימם?
מאין תבוא החכמה הזאת בלב האדם אם לא יבקשה?"
הרמח"ל כותב פה דברים מדהימים שאני מתאים לנושא שלי. ידיעת הטוב והרע כל כך מוטבעת באדם, כל כך טיבעית לאדם, כמו כל תנועותיו האחרות "רעב ושבע" עד שאין הוא רואה כל צורך ללמוד ולחקור זאת.
אבל אם לא נלמד בשכל את הטוב והרע איך נדע להבדיל (בשונה מלהרגיש מה טוב ורע)?
אם כך, להפך, בחינת הטוב והרע, כמו כל דבר אחר, צריכה להעשות ראשית כל בשכל. ומתוך הבנה מושכלת ניתן יהיה לדעת להבדיל בין טוב לרע.
הנושא הזה הוא מדע, יש לחקור אותו בשכל, אין הוא מיועד לאדם רוחניקי אלא לאדם הרוצה לדעת בשכל מה טוב ומה רע.
* הכותרת לקוחה מבראשית, פרק ב', פסוק יז'.
P/A
לפני 15 שנים. 12 בינואר 2009 בשעה 12:39