דרך יסמין

לפעמים ובמיוחד בימים מאוד ספציפים בחודש, אני נהנת מהמחשבה על גבר אסייתי ורצוי מונגולי שאני יכולה לטפס עליו ולהתעלל בו המון.
נכון שכל הגברים נחותים מעצם היותם גברים, אבל בתור נציג של הגזע העליון אני יכולה ממש לדמיין שאם הוא פגש אותי ביום המזל שלו אני אנצל אותו בעוד דרכים, ותחתיי יהיה נשלט אחר שיוכל רק לקוות שאשפריץ לכיוון הנכון ושהוא לא ימצמץ ברגע הקסום הזה, תוך כדי שהרגל שלי נשענת לו על הביצים כדי שלא אפול מרוב הנאה ואושר.

הדבר שבסוף הכי מחרמן את הלב שלי לחזור אליו, זו המחשבה על להתעלל במישהו בצורה שכל כך מבלבלת את המוח, עד שאני מרגישה צורך ורצון לנחם אותו ולשמור עליו.

יש משהו שבאמת מעביר בי צמרמורת. במחשבה על להחזיק מישהו אומלל על הקצה, ללטף את השיער שלו בעדינות עם כל כך הרבה אהבה תוך כדי שאני עושה לחלקים אחרים בגוף ובמוח שלו דברים נוראיים. בפנים צמודות להזכיר לו שהוא הביא את עצמו למצב הזה, שאני יודעת שזה קשה, שבטח נורא קשה להכיל את זה. להרגיש את הלב שלי יוצא אליו אבל במקביל באמת הנשמה שלי פורחת מאושר והלב שלי מתמלא מלראות את החוסר אונים והטירוף הזה. 

אולי כמו הרצון שלי לראות מישהו מחזיק שני קצוות כל כך קיצוניים של התמסרות וחוסר אונים, אני רוצה להוציא את שני הקצוות האלה שקיימים בי מול הבן אדם הנכון.

הכלב החמוד שלי אמנם לא מזוכיסט, אבל עושה דבר מרגש עבורי כדי להגשים את הסדיזם שאני חולמת עליו

האמת שזה די מרגש אותי לחשוב שהוא יהיה חלק בעקיפין להגשמת הסיפוק המיני שלי שלא קשור בו

בחיי שביוץ זה מצב מפגר לגמריי שמוציא ממני מפלצת, במקרה הכי הטוב היא רעבה ובמקרה הממש גרוע היא משבשבת את שיקול הדעת שלי. 

הייתה לי נשלטת שאמרה לי שהיא לא מזדיינת ומשחקת בביוץ, כי אז המוח שלה עובד עליה שהיא מתאהבת בצד השני. ואני יכולה להבין אותה ממש, לא רק שהחרמנות מערפלת את כל המוח, זה מרגיש שדברים באמת מרגישים רומנטים יותר.

אבל מהי רומנטיקה עבור מישהי כמוני כשזה נוגע לגברים? לרצות להכאיב לכם יותר, זה הרי הדבר הכי יפה שיכול להיות, שיספגו עבורי עוד השפלה וכאב והקרבה כדי לראות את החיוך והניצוץ בעיניים שלי. 

ואתמול בתזמון טוב היה אצלי הביולוג החמוד שלי, שאני בכלל לא רוצה להכאיב לו, רק להשתמש בו כצעצוע ולהרגיש כמה הוא שייך לי ובשבילי. אז בחסות הביוץ שדרגתי אותו מסטראפון לשימוש באצבעות. הכל יחסי בחיים כשחושבים על זה ככה, לא? אצבע מרגישה הרבה יותר מחתיכת סיליקון שנועד להחליף את הזין הקטן מדי שלו❤️

כי כבר יש לי אחד כזה, וואו כמה אני נמסה מהחמידות שלו ושהוא יודע את המקום שלו מולי. הוא תמיד משמח אותי, עושה לי נעים ורטוב מכמה שהוא כזה גור חמוד שבא לי למעוך.

וכשאני מחזיקה אותו מהזין הקטן שלו, ואומרת לו שהוא הזין הכי קטן בעולם שלי ושטוב שלקחתי עליו בעלות, אני מתכוונת לזה ורוצה שככה זה ישאר. 

ולמרות החיבה שלי לsph, יש לי הרבה דברים לומר על הנושא, ואותם אספר בפעם אחרת (איך לא זה קשור לאסייתים. תנחשו הפעם במי מדובר?)

בכל פעם שאני הולכת ברחוב והעין שלי קולטת וסט כתום זוהר וקסדה המוח שלי קופץ. 

זה לא שאני נמשכת לכל הפועלים הסינים, לרובם אני כנראה ממש לא. אבל זה מספיק כדי לגרום לי לסובב את הראש.

אתמול פגשתי ברכבת מישהי סינית כל כך נחמדה ודיברנו כל הנסיעה, היא הייתה בהלם מהשאלות והידע שלי על התרבות הסינית ובקטע חמוד מאוד התלהבה מהכמה משפטים שאני יודעת לומר במנדרינית שבורה. זה לא שאני יודעת את כל הדברים האלה בגלל הפטיש שלי לגברים סינים צייתנים ונשלטים, אבל כנראה שהייתי יודעת הרבה פחות אם לא היה לי אותו.

לפי הגוגל בעולם יש כמעט ביליון וחצי סינים, ובבעלותי יש אפס. המשוואה הזאת לא הגיונית בראש שלי. עד שיהיה לי אחד משלי באמת, הנה עוד תמונה חמודה של הכלבלב הסיני ששמתי רק בפטלייף

היום כשאני עושה שיחות וידאו עם נשלטים, זה רק כדי לומר היי לפני מפגש ולראות שמתאים וזורם.

בעבר לפני שהחלטתי לנסות למצוא נשלט משלי בישראל, הייתי מדברת עם נשלטים אסייתים מכל מיני מדינות. עם מי שממש מצא חן בעיניי, הייתי עושה שיחות וידאו, מביימת אותם, מושכת אותם לקצה ואז עוד קצת לקצה עד שהרגשתי מסופקת מהיאוש שלהם, שמה להם מילים בפה ואומרת להם לומר אותן בשפת אם שלהם. זה היה כיף חיים בזמנו אבל עבר זמן והבנתי שעם כל הכבוד לפטיש האסייתי שלי, אני זקוקה ליותר מזה כדי להנות. 

כתבתי כאן על צעצוע סיני אחד שהצליח לתפוס את תשומת ליבי בפטלייף, מסתבר שהוא לא רק צעצוע יפיוף שעושה חשק למעוך, הוא גם כלבלב מתוק מאוד. עשיתי קפיצה נוסטלגית ונתתי לו את הזכות לעשות איתי שיחת וידאו, אחרי שבחרתי לו איזה תחתונים ללבוש מהקולקציה הבאמת מאוד מרשימה ומתוקה שלו. 

יש לו גוף יפה ומקועקע, משקפיים מתוקות ומבט של כלב ביישן וסוטה שבא להרעיד ולזיין לו את הצורה. נתתי לו לספור בסינית תוך כדי שהוא הגיע לקצה ולנבוח כמו כלבלב תוך כדי שהוא גומר וממשיך לגעת בזין המלוכלך שלו עוד ועוד ועוד עד שהספיק לי, בזמן שהוא צופה בי רועדת ומשחקת בצעצועים האמיתיים שלי ומעודדת אותו להמשיך.

ובהמשך להצעתו לכתוב את שמי על הגוף שלו, קיבלתי מתנת תודה מתוקה ומחרמנת

(ברור שעם אותם תחתונים שבחרתי לו)

כמה חשבתי וכתבתי כאן בבלוג על נשים ועל הצורך שלי לטבוע בתוך מישהי עד הצוואר.

היום סוף סוף טבעתי, אמרתי לה מראש שעבר המון זמן ואני מאוד מחכה לזה. קצת חששתי שאולי שכחתי איך להיות טובה בדבר האהוב עליי. אבל לפי התגובות שלה וזה שהיא אמרה שבחיים לא ירדו לה ככה, אני הולכת לישון עם חיוך ענק.

נראה לי הפה שלי נועד כדי לומר מילים יפות לנשים וללקק אותן ככה. פתאום אני באמת לא מבינה למה חיכיתי עם זה כל כך הרבה זמן

שאני השולטת הכי טובה בעולם

שהוא אוהב להיות כלבלב פתטי בשבילי

שהוא מאושר שיש לו זין כזה קטן כי הוא שייך לי

שהוא לא מסוגל להגמיר את עצמו קרוב לכמה מדהים שאני גורמת לו להרגיש

הכי אבל הכי מרטיב אותי, שהוא אמר לי שהוא מרגיש בטוח בידיים שלי.

הרשימת קינקים הכי ארוכה לא מחרמנת אותי כמו אמון, ביטחון ואינטימיות, ואיך אני אתאר לכם כמו חמוד הביולוג שלי כשהוא ככה בידיים שלי.

אני באמת עם כוכבים בעיניים מלראות את הבן אדם המאופק והרציונלי שהוא הופך לכזה כלבלב תחת ההשפעה והיחס שלי, הדברים שיוצאים ממנו ברגעים האלה ממלאים אותי כשולטת 

אבל שתדעו שבברזיל יש את האוכלוסיה היפנית הכי גדולה מחוץ ליפן, מה שהופך את ההפסד של אתמול לעוד יותר מצחיק.

ומה הקשר שלי לכדורגל? אין, אני יודעת שהם הפסידו רק כי הם אסייתים. תמיד אני מסתייגת ואומרת שיפנים זה לא הקטע שלי, אולי גם כי מעצבן אותי שאנשים חושבים על אסייתים וישר מדמיינים יפנים. אסייתים הם מגוונים הרבה יותר מרק יפן וקוריאה, זו יבשת גדולה עם צעצועים בכל הצבעים והגדלים, אבל לצערי אני רחוקה מאוד מהחנות צעצועים הזאת.

אחרי איזה חודש בפטלייף התחילו להגיע אליי נשלטים אסייתים יפים, ברובם סתומים, אבל יפים בצורה שאי אפשר להתווכח איתה.

סיני אחד, חתיך מדי, אמר לי שאני צריכה לפתוח טאג חדש של language exchange מרוב שזה מחרמן אותי, הוא הוסיף ואמר שאני צריכה לכתוב את השם שלי בסינית על הגוף שלו, אם הוא לא היה סיני הייתי חושדת שאולי הוא קרא בבלוג שלי על אלבום המדבקות האסייתי.

כשלמטה בפרופיל שלכם כתוב תאריך הצטרפות והוא ממש ממש ישן.

זה גורם לי לתהות אם זה ממש עמוק בנפש שלכם ואתם כבר הרבה זמן מחכים שמישהי תתבע בעלות עליכם.

משעשע אותי לחשוב שבזמן שאני שיחקתי בשליטה בעולם שרחוק מהכלוב, אתם כבר הייתם כאן עם כוונה ורצון. זמן לעיתים הופך דברים למזוקקים ועמוקים יותר (ולעיתים זה סתם אומר שהייתם רק חרמנים וסתומים כאן כבר מלפני עשור)