|
|
|
אם הפטראירכיה הייתה פחות מסריחה גם לגברים וכולאת אתכם בכלא האין סופי הזה של גבריות מביכה.
היו יותר נשלטים כי יותר גברים היו מעזים?
או שהיו פחות נשלטים כי פתאום לא תצטרכו את המקום היחידי מול שולטת שבו אתם יכולים להשתחרר מהכלא הזה?
ולמה נשלטים תמיד צריכים לומר על עצמם שהם אלפא ודומיננטים ביומיום? זה תהליך פסיכולוגי מול עצמכם שעוזר לכם להוריד את הראש בלי לפגוע באגו עד הסוף ולבקש יחס משולטת?
עוד בהתחלה ראיתי בביולוג שלי פוטנציאל כזה טוב, והוא כל הזמן דואג לשמח אותי, לעניין אותי ולתת לי את כל הסיבות הטובות לרצות להמשיך לשחק בו.
אבל לא יכולתי לתאר לעצמי כמה מרצה וכנוע הוא יכול להיות מול הנוכחות שלי.
כמה חמוד הוא היה נראה השבוע כשהוא ערום על הרצפה, קולר מסביב לצוואר, ומתחכך ברגל שלי תוך כדי שאני מלטפת לו את הראש כמו הכלב הטוב שהוא.
אין מילים לתאר כמה אני מתמוגגת מהמתיקות הזאת, אני נזכרת בזה לפעמים במהלך היום ומחייכת לעצמי כשאני חושבת עליו עושה דברים של אנשים חכמים ורציניים 😂
בתוך כל הטירוף של השבועות האחרונים, אלה היו כמה שעות של שקט לשנינו
אני נהנת לראות איך הוא מתמסר למגע ולמילים שלי, לשחק בו בין האצבעות שלי, והוא נהנה מהשקט של להיות תחת הידיים שלי- קטן, חלש, משומש אבל הכי בטוח שיש.
או כמו שהוא הגדיר את זה הכי טוב "כל העולם עכשיו זו הספה שלך"
וכשאתה ערום, מוחזק בשרשרת מקולר, הראש שלך מתחכך ונושם את החזה של השולטת שלך דרך הבגדים והיא משחקת בך כמו צעצוע.
באמת מה עוד נשלט יכול לבקש?
1. להחזיק את הפנים ולירוק ישר לתוך הפה שלו
2. לשים אותו על הברכיים שלי כשהוא על הבטן, ראש למטה והיד שלו מוחזקת מאחורי הגב ושלובה בשלי כשאני הופכת את התחת שלו לאדום ויפה בשבילי
3. לחדור אליו עם מה שהיה בתוכי לפני רגע
קמתי במצב רוח אינטימי הבוקר
לפני כמה ימים כשהביולוג שלי שכב על הרצפה שלי ערום עם עיניים מכוסות, הדילדו שלי בתוכי וקרוב מאוד לזין שלו, מספיק שכל פעם שאני זזה הוא יכול להרגיש קצת מהגוף שלי נוגע בו.
הבנתי שה16 ס"מ של הסטראפון שהתרגלתי אליו כבר ממש לא מספיקים לי, ההבנה הזאת הפכה למשמחת במיוחד כשהזין הקטן שלו היה צמוד כל כך, אבל לא ראוי להכנס.
זה גורם לי לחשוב על הזין שלו כאפילו יותר קטן ופתטי.
האמת היא שזה לא רק תלוי בגודל, בסוף אני תמיד חושבת שגם זין כפול בגודל הוא מצחיק, חלש, וצעצוע שראוי לשחק בו בלבד. אני בחיים לא אבין איך זין הפך לסמל של כוח ועוצמה, זה האיבר הכי פתטי בעולם, אני מרגישה שהמקום היחידי שראוי שיהיה בו זה מתחתיי, והשימוש היחידי שראוי שיהיה לו זה כדי להצחיק ולרגש אותי.
כשזה מחובר אליו, ולכמה שהוא חכם, אסוף ורגוע כבן אדם, זה גורם לי לרצות ללחוץ לו שוב ושוב על הכפתור הזה. כי הוא באמת קטן בעיניי (למרות שגם הוא טוען שזה הממוצע, מתי גברים יבינו שהגודל הרצוי הולך לפי הדעה שלי, הממוצע לא מעניין אותי) וזה הופך את זה לכל כך יותר חמוד.
ניחוש אחד למה יש סרגל בתמונה? ☺️
בימים האחרונים התעוררה בי תחושת צורך לדרוך עליו חזק. זה מרגיש שמספיק שהאצבע שלי רק מונחת עליו באופן היפותטי והפתטיות שלו מתחילה לנזול ממנו.
הקול שלו כשהוא מתחנן ונואש מתנגן לפעמים בראש שלי ומעביר בי גלים של צמרמורת. מה יש בנואשות הזאת אליי שמרטיבה אותי ככה?
יש בי כל כך הרבה תשוקה לתחושה הזאת של לסחוט עד הסוף, שלא ישאר כלום, ואז להמשיך לקחת. כמו צעצוע שאני לוחצת עליו כשמתחשק לי, וכל מה שהוא יכול לעשות זה לומר תודה ולהתחנן שאלחץ עוד.
במקרה הזה, התחנונים הם לא רק לעוד השפלה, הפנטזיה הזאת על אהבה של אישה, האהבה שלי, מוציאה ממנו כזאת לוזריות שאני נמסה ממנו בחזרה. זה כמו זרז לסדיזם שלי, וכשאני בנקודה הזאת המוח שלי לא מפסיק לדמיין את כל הדרכים הנוראיות והנעימות שדרכן אני רוצה לגרום לו להרגיש חסר אונים וקטן כל כך מולי.
בחיי שזה כל כך חזק, שאני רוצה לנעול את הזין הקטן שלו בכלובון לנצח, ולהחביא את המפתח עמוק בתוכי. במקום שבו לוזר כמוהו לעולם לא יגיע אליו, אבל רק יוכל לחלום.
בכלובון הזה יש זין שרק חולם להוכיח שהוא גם ראוי וגם לו מגיע, אבל כל מה שהוא יכול זה רק להשפריץ דרך סורגים לצלילי הצחוק וההנאה שלי. ובמקום זין רגיל, שגומר בתוך אישה, הוא צריך לבלוע את כל הבושה והפתטיות שלו בעצמו
לפני בערך שבוע קראתי כאן פוסט של מישהי על דברים שחוזרים בפורנו ולמה הם בעייתים מבחינה רפואית. (לצערי הרב אני לא מוצאת את הפוסט שהיה מעולה, הלוואי שדרך הפוסט שלי אגיע אליו שוב). אחד הדברים שהיא כתבה היו כפייה של השפרצה בשביל השוט של הפורנו.
בתגובות מישהו התחיל להתווכח איתה על זה שהשפרצה יוצאת מהנרתיק ולא מהשופכה. האמת היא שגם אני החכמתי ממנה, והופתעתי כי אפילו שאני יודעת איך השפרצה ושפיכה נראית, הייתי בטוחה שזה יוצא מהנרתיק עצמו.
אז שלחתי את הביולוג שלי לקרוא ולבדוק איך זה באמת עובד, זה היה כבר די מאוחר בערב והנחתי שאקבל תשובה למחרת אבל הוא הפתיע אותי עם תשובה ברורה ומהירה.
"אז מבחינה אנטומית יש כמה דברים שמעורבים בהשפרצה:
1. בלוטות סקין (skene's gland) - שתי בלוטות שממוקמות בקצה השופכה, ומייצרות נוזל חיכוך למצבים של גירוי מיני. בעצם הרטיבות.
והבלוטות האלה יכולות גם להפריש נוזל בזמן אורגזמה. מה שנקרא שפיכה נשית.
2. השלפוחית
3. השופכה - האיבר שמוביל את השתן מהשלפוחית
4. נקודת הג'י - שהיא קרובה לבלוטות סקין.
אז מתי שיש השפרצה הנוזל יוצא דרך השופכה, הוא מכיל שתן, ויכול גם להכיל שפיכה נשית מבלוטות סקין"
אז מי שכתבה את הפוסט צדקה, גם שפיכה וגם השפרצה הן דרך השופכה. וההבדל בינהן זה ההרכב של הנוזל. הופתעתי מאוד שיש על זה כל כך הרבה מידע, תיארתי לעצמי שלא טורחים לכתוב ולחקור את זה. זה התרשים שהוא שלח לי שגם מראה את ההבדלים
אגב הביולוג שלי, לא רק שהוא חכם מאוד ונותן לי להשתמש במוח ובחוכמה שלו כדי לגלות דברים חדשים ולשעשע את הזמן שלי. הוא מתוק מאוד ומשמח אותי המון, כמעט מההתחלה ובהתמסרות נבנית ועדינה אני מרגישה כל יום שהוא רוצה באמת לעשות לי טוב, לספק אותי וכמה הוא שמח מזה שאני מרוצה ממנו 💖
יש לי חולשה וצורך אמיתי להכנס לתוך הנשמה והמוח של אנשים, אפילו כשאני מפרידה את זה מבדסמ אני עדיין מרגישה שהצורך הזה צץ לי באינטרקציות.
וכשאני אומרת להכנס לנשמה למוח של אנשים בתוך המשחק של השליטה הזאת,
הדימוי שתמיד חוזר לי לצורך הזה, זה חדר מעט חשוך ושקט, שרק אני והוא נמצאים בו.
כל כך שקט בחדר הזה שאני שומעת את כל הנשימות שלו וההתפתלויות שלו, כשהוא שוכב במיטה ואני קושרת לו את הידיים אחת לשנייה.
המבט המשולב של כמיהה ופחד מוציא ממני שד בפנטזיה הזאת.
אני מדמיינת איך כמו שדה אני מתחילה להוציא ממנו זכרונות, חלומות, מחשבות ופנטזיות שהוא לא דמיין שישמיע בקול בחיים.
רק בחדר הזה איתי, הוא מתפתל תוך כדי שאני מוציאה את כל החלקים הכי סודיים, חשופים ומביכים שלו.
כשאין לו לאן לברוח ואני מרחפת עליו כמו שדה אמיתית, מרגישה אותו פועם תחתיי, מנסה לספוג גם קצת ממני בחזרה.
כשסיימתי לשאוב את כל מה שקיים בו, בגוף ובנשמה שלו, אני מחזירה את כל החלקים למקום, רק שהפעם הם ספוגים בי לגמריי
הפנטזיות שלו, התפיסה שלו והמחשבות שלו צבועות בי.
וכל החתיכות שמרכיבות אותו, ספוגות באהבה ובסדיזם שלי.
אולי בעוד הרבה זמן, שהוא ינסה להסתכל פנימה הוא עוד יצליח להרגיש אותי שם.
בשנה האחרונה כל המצבי חירום האלה כבר לא מחרמנים בשיט.
פעם זה היה מוציא ממני מלא דימיונות על עולמות אלטרנטיביים פחות מסריחים מהמציאות הדפוקה שמתקיימת כאן.
לפעמים אני מרגישה שבתוך המשחק הזה של בדסמ המוח שלי מנסה לתקן דברים, נגיד בתקופה האחרונה קרו דברים שגרמו לי להרגיש שיש הרבה חוסר אונים וקושי בעולם, אז הראש שלי התחיל להתעסק באיך לאמלל ולהביא לחוסר אונים אנשים שבאמת ממש צריכים את זה בלב שלהם תוך כדי שאני יכולה לספק את הסדיזם שלי.
ביחס לזה שגברים הם היצורים הכי משונים בעולם, ואין שום דבר שישנה את דעתי לגבי זה.
לפעמים אני מדמיינת שאני חייזרית מרושעת ומהפנטת שגורמת לבני אדם מסכנים להגיע לחללית שלי ושם אני יכולה לבחון את הצורת חיים המשונה הזאת. לא בצורה אלימה מדי, אולי אפילו דרך מבחני התנהגות לתגובות המצחיקות שלהם אליי, למילים שלי ולמעשים שלי. גברים זה כל כך מוזר, פתטי ומשעשע, זה נשמע לי כמו לבנות חנות צעצועים משל עצמי רק שכל הצעצועים מחכים שאשחק במוח ובגוף שלהם 😍
המחשבה על לכלוא אותם שם ביחד חסרי אונים אבל מהופנטים בו זמנית מהמשחק הזה, גורמת לי לחייך לרגע ביום המוזר הזה
הפוסט הזה הוא לא הזמנה להודעות פרטיות על כמה רגליים מחרמנות אתכם וזה דוחה אותי
אני שואלת את עצמי אם יש מצב שמישהו נהנה מזה בדרכים שלא התכוונתי
המחשבה הזאת התחילה לי אחרי שנרשמתי לכלוב והבנתי שיש כל כך הרבה אנשים עם פוטפטיש וכמה זה חזק מבחינתם, מרגיש לי שזה פטיש יותר חזק של נשלטים מאשר של נשלטות, אז זה היה מאוד מפתיע מבחינתי.
לפני איזה שבוע בא אלי טכנאי למדיח כלים ועברה לי אותה מחשבה כי הייתי בכפכפים אבל לא היה לי כוח להחליף.
מצד שני הוא היה ממש יפיוף, והיה לו ריח טוב, כשהוא היה על הברכיים וסידר לי משהו מתחת לכיור גם לי עברה מחשבה בראש לשבריר שנייה.
זה באמת עובד ככה לנשלטים עם פוט פטיש? גם סתם לראות רגל של זרה באופן לא מיני כול להדליק?
כדי להפוך מילת תואר כמו "טעים" ל'"נראה טעים" צריך להוסיף את הצליל "sou" ביפנית.
למשל טעים זה oishii אז נראה טעים- oishiisou
אבל אם נקח את המילה kawaii- חמוד
ונוסיף לה את אותו צליל, זה כבר לא אומר "נראה חמוד". kawaiisou ביפנית אומר פתאטי, מסכן, עלוב.
מתה לדעת מי הגאונה שחשבה על זה, מרגישה שיש לנו הרבה במשותף. הגבול בין מתיקות לעליבות ומסכנות הוא כל כך דק שזה מחרמן הרבה יותר מסתם בן אדם שהוא סתם עלוב באמת.
