אתמול בלילה נזכרתי ביום שהתאמנתי על היפנית שלי ופגשתי איש מיפן, בשנייה שראיתי אותו ידעתי שהוא נשלט, לפי המבט שהיה לו אי אפשר היה להתבלבל בכלל.
דיברתי איתו רק באנגלית והשיחה הייתה טעונה במתח מיני, הוא באמת פגש אותי ביום הנכון ובזמן הנכון. הוא שאל אותי שאלות ממש בהססנות והתנצלות שכל כך אופיינית לאנשים יפנים. לרוב זה מעייף אותי, כל הנימוס הזה, אבל בסיטואציה הספציפית הזאת זה רק העצים את כמה הוא הסתכל עליי מלמטה.
לקח לו אולי חמש דקות להגיע לשאלה שהוא כנראה חשב עליה מהרגע שפתחתי את הפה והוא שאל אותי "את פמדום?"
המוח שלו התפוצץ וראיתי את זה דרך העיניים שלו, לא יודעת אם יותר בגלל התשובה שלי או העובדה שפתאום עניתי לו ביפנית. זה היה נראה כאילו העיניים שלו מתחילות לנזול החוצה, הוא סיפר לי שהחלום שלו זה מישהי שתבעט לו בביצים, אבל אף פעם לא פגש פמדום. לפי איך שהוא דיבר אני כמעט בטוחה שהוא היה בתול או קרוב לשם, אבל אני מעדיפה לא להשפיל בנקודות רגישות אנשים שאין לי דרך לדאוג להם אחר כך.
יפנים הם אפילו לא באמת הטייפ שלי לרוב, אבל הפרצוף שלו היה כל כך חמוד שלא עמדתי בזה ונתתי לו הזדמנות להפוך לכלב בפעם הראשונה בחיים שלו.
האופי שלי משתנה קצת כשאני מחליפה בין שפות, זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה ששלטתי ביפנית. תוך כדי שאני שואלת אותו שאלות, מזיזה אותו בעזרת המילים שלי, מכוונת אותו וסופרת לו, גיליתי שהסדיזם שלי ביפנית מרגיש קצת שונה.
בשלב כלשהו הוא רץ והפתיע אותי עם כלי עינויים שריגש אותי כל כך והתחלתי למחוא כפיים מאושר, הוא היה מסכן מאוד ולא הצליח להשתמש בו, למרות שניסיתי לעזור לו לנשום ואפילו הבטחתי להראות לו משהו יפה בעצמי אם הוא יצליח בשבילי.
כשהוא כבר ישב על הברכיים מרוקן לגמריי והמוח שלו מרחף איפשהו, התחלתי לספור שוב. היה לו מבט של אימה והלם, הוא חשב שאני צוחקת עליו וכמעט העיז לסרב לי. אני כותבת את זה ועולה לי חיוך ענק על הפנים, הנקודת טירוף הזאת היא כנראה מה שמזין את רוב הבדסמ שלי!
אם הגעתם עד לכאן או שאתם ממש בקטע של פטפליי וסדיזם או שיש לכם עניין בסדרות יפניות. אז תמליצו לי בתגובות, כי אני באמת צריכה לחזור ללמוד. לא אנימות, לא דברים של בנים חרמנים וטיפשים, לא רק אלימות ודם 😁