לשפה היפנית יש צורות דיבור ופניה שונות לפי מעמד וסיטואציה.
אם נחלק אותה ל2 יש את צורת הtameguchi/タメ口 שנחשבת חברית ויומיומית.
וצורת הkeigo/敬語 שבתוכה יש כמה רמות שונות של כבוד, דיסטנס והבדלי מעמדות.
בגלל שאין לי את הקונטקסט התרבותי ולא גדלתי שם, אני אזהר ואומר בקצת פחות בוטות שזה דבר מטומטם לדעתי האישית.
זה קיים ברמה מסוימת גם בספרדית ונדירות הפעמים שהשתמשתי בלשון פניה מכובדת כשאני מדברת ספרדית.
כל הקונספט של שפה כביטוי של הבדלי מעמדות והכללי נימוס האלה זה דבילי ונועד לשמור על סדר חברתי ממש שמרני ועתיק.
היופי בבדסמ הוא שהוא מקום שנוצר בו סדר חברתי חדש מתוך בחירה, מתוך שחרור ולא מתוך דיכוי.
לכן למרות שאני ממש לא בקטע של דיסטנס כשולטת (למרות שאוהבת כשהוא קורא לי הנסיכה או המלכה יסמין- כזאת שבועטת בביצים בצורה נשית ומקסימה),
אני מחבבת את המחשבה של לגרום ליפנים לדבר אליי בקייגו, ואם אכנס יותר לעומק של זה. בקייגו יש ניואנסים של- להוריד מעצמך ולהאדיר את האחר, מחשבה מתוקה כשזה מגיע ליחסי שליטה.
אם קראתם עד כאן אולי יש לכם גם עניין ביפנית? יש לי תיאוריה מסוימת לגבי אוצר המילים של גברים ביפנית. מעניין שתכתבו בתגובות את כל המילים שאתם מכירים ביפנית (בלי לפתוח תרגום) ואני אבחן את התיאוריה שלי.

