היום בקטע מוזר התחשק לי לעבוד תוך כדי שאני מקשיבה לפסקול של סימס 1 וזה הזכיר לי שהייתי בסוף היסודי והייתי משחקת, לא הסכמתי לאחותי לשחק לי בסימס כי כל הבנות היו מתנשקות ומאוהבות.
נכון שאני לא היחידה שהתחרמנה מלשחק באנשים כמו צעצועים, לעורר סקנדלים ולקוות שאף אחד לא יכנס לחדר כשבפעם המאה אני שולחת אותם לעשות woohoo?
כשהייתי בחטיבה שיחקתי עם דמות שנראת בדיוק כמוני והייתי מתבאסת שלזיין דמויות שונות נחשב כבגידה, רציתי שכל שאר הדמויות פשוט יעמדו שם וימחאו כפיים ויחכו לתורן לקבל את היחס שלי, כנראה שבזה כמעט ולא השתנה כלום.
הדבר היחידי שמחרמן אותי יותר מזה, זו המחשבה שילחמו על הזכות לקבל ממני יחס ומגע (זה מחרמן רק בתוך משחק שבו אני יודעת שכולם מרגישים שאני רואה אותם כפתטיים באותה מידה).
אני יודעת שיש כל מיני צ'יטים ודברים שאפשר לעשות כדי לשחק עם הפעולות והתגובות של הדמויות, מעניין אם קיים משהו כמו לרדת למישהי, אם זה היה כשהייתי משחקת בזמנו, בטוח הייתי יוצאת מהארון מוקדם יותר