פינות חשוכות בראש

זה הדבר השני שבגללו אנחנו פה.

הדבר הראשון הוא הצורך והרצון והיכולת להיות מי שאנחנו.

אבל נתרכז רגע בדבר השני..

אוננות..

אקט עצמי שהחל עוד מתקופת המערות, צורך פיזי פרימיטיבי של עונג עצמי.

אני אוהב.. והרבה..

זה לא תחליף זה בנוסף, כמו.. כרוב לבן וטחינה בשווארמה.. זה לא במקום.

ולאט.. ממש לאט.. לאורך זמן, עד שטיפות קטנות יוצאות או זרם קל של חומר שקוף.. גורם לתהות, גמרתי? לא גמרתי?

ואתה ממשיך, עם החומר, זה מגרה כפליים.. 

עד שאתה מתיז, הרבה, רחוק, לכל הכיוונים, מלכלך את כל עולמך,.

ונרפה.. הגוף עשה את שלו.

עד הפעם הבאה.

עכשיו??

מזדהים?