אני יושבת מול המחשב ותוה אם עצמי מאיפה להתחיל כשיש כל כך הרבה דברים שרוצים לצאת החוצה,הכמיה לנתינה האין סופית זורמת לי בעורקים בשבוע שחלף הבנתי עד כמה זה יכול להיות חזק אחרי הטעות שעשיתי בסוף שבוע שעבר אפשר לומר שזה היה השעור הראשון הנוקשה שעברתי עם עצמי הנוקשות שלה והקירות של גבירתי החוסר חשק
ניתנה לי היזדמנות אחרונה להוכיח את עצמי ולקחתי אותה בידיים,התחלתי לטפל בעצמי
ולהתמיד באותו תהליך,מצאתי עבודה שנראת לי נחמדה מאוד,וכן אני מרגישה שדברים מתחילים לזוז אני פשוט צריכה את ההתמדה,יש בי תרצון העז הזה בתוכי להרים תראש
ולהגיד וואלה עשיתי את זה כי אני יכולה לעשות את זה,הדברים שאת אומרת לי גבירתי
מחודדים בתוכי כמו להב של סכין שמיסתובב לו כל פעם עוד טיפה,השליטה המנטלית הזו שבתוכך שעד היום לא הית מודעת אליה,גם היא עושה את עבודה מצויין,כל הזמן המוח בפעולה גם אם זה לא תמיד נראה או מורגש,אני מודעת לזה שאני צריכה להתחיל בדברים הקטנים הכי פשוטים ואולי הכתיבה היא מפלט טוב להוציא הכול,ניסתי לא פעם ולא פעמיים לדמיין איך הסאשן הבא יהיה אחרי שיש בינינו ריחוק מסויים אני יודעת שהוא יהיה מלא אוצמות שאת מרגישה שאת צריכה להוציא הוא יהיה בהחלק נוקשה בלי יותר מידי לידפוק חשבון,אני רואה את עצמי מולך כנועה על 4 עם קולר ושרשרתףיהיה שם הרבה כאב שאני כולך כך כמהה ליספוג,את תרגישי המלכה כמו שאת כל כך אוהבת להרגיש,כן זה עושה את שלו ואני מדברת על כל המיכלול,וזה ממש לא בא מיתוך נקודת מבט של לרצות ולהראות שנה עכשיו זה בסדר זה בא מיתוך הרצון של הנתינה שלי,וכן זה בא מימקום של סגידות
הערכה אהבה זה מה שעושה לי טוב זה מה שוואלה מספק אותי ליראות תגבירה שלי מרוצה ומסופקת,בכול מיקרה לא נראה לי שזה היתממש בקרוב ,מה שבטוח זה שהסובלנות
משתלמת
********************************************************************************************
אם זה שם זה קיים בהחלט שיש לקומפלקס הזה שאני נימצאת בו המון צדדים ונקודות מבט
והמון כוונות טובות ורצון גדול לשנות ולעצב אותי כשפחה למשהו שאת רוצה משהו שעושה לך את זה ברמות מטורפות והשינוי הזה מתחיל ברגע שאני מתחילה לשנות בי דברים ששוב אולי לא נראים כלפי חוץ אז כאן זה המקום יותר להמחיש את אותם הרגשות ותהיות,אני מודעת לזה שהשינוי הוא תהליך והוא לא תמיד קל ובדיוק במקומות האלו שהכי בא ליפעמיים להרים ידיים אני מקבלת הרבה יותר כוחות אני חדורה למטרה מפוקסת פיתאום מורגש לי שהנגיעה באותו אולימפוס יכולה לכשל להעמיד במיבחנים לירצות ליראות תוצאות ורק אז לתת אפשרות
כן להרגיש וליגוע באותה תחושה אילעית שאין לה הסבר,עכשיו אני בטוחה שלמדתי איך להיות
שפחה הרבה יותר טובה:)זה מתחיל בדברים הקטנים האלה שיכולים לעשות טוב על הנשמה.
לפני 18 שנים. 23 באוגוסט 2006 בשעה 12:15
