חבלים, נרות וחיות אחרות

אני רוצה להיות מקולר.

אני רוצה יותר מרק קולר לצווארי,

אני רוצה את האדם שישים לי אותו,

שירוויח את היותי שלו,

את המסירות שאראה לו,

את החומות שאקלף אט אט,

אדם שירטיט את ליבי במבט.

כזה שיטריף את החושים שלי,

אחד שיאפשר לי לצלול לספייס ולהרגיש בטוח.

אדם שייתן לי חופש לחקור ולגלות לא רק ביחד,

אלא גם לבד,

אך בסופו של יום תמיד אחזור אליו.

אבל כרגע אין קולר לצווארי,

ואין אדם איתו אחלוק את נבחי נשמתי.

עד אז, אני אהנה מהדרך ;)