ר' היא חברה ותיקה ואהובה במיוחד, אני שואלת אותה, מה בא לך? שעווה על הציצי, היא עונה. אני אוספת שני נרות ומבער והולכת איתה ועם הצעצוע שהגיע איתי לכלוב הגדול. מושיבה אותה על חמור. כשהיא לובשת רק תחתון ומתחילה לטפטף לאט לאט, משתמשת בשני הנרות בידיי. מגביהה, מורידה, מקרבת, רגע עוצרת. חוזרת שוב ומנערת את הנר מעט, כך שטיפות קטנות נוחתות על עורה החשוף במהירות. היא עוצמת עיניים, מדיי פעם מקפצת עם צווחה קטנה אבל אינה מסמנת לי להפסיק או להאט לרגע.
הצעצוע מתבונן בבהלה, הוא חושש מכאב, ושואל אותי איך אחרי זה את מורידה את השעווה? בתגובה, אני ממתינה רגע שהשעווה תתייבש עד הסוף ומשחילה את אצבעות ידי מתחתיה. כמה שיותר קרוב לעור והשעווה מתרוממת בחתיכה אחת בצורת שדיה היפים של ר'. חוץ מזה, תמיד אפשר להשתמש בפלוגר או ספנקר, מכה ועוד מכה ואין זכר לשעווה.
א' מגיעה לכלוב לצידי ואני שואלת אותה איפה הייתה כי נעלמה לי משדה הראייה. היא משתפת אותי שלא הרגישה טוב וישבה רגע בצד אבל עכשיו היא כבר בסדר. אני שואלת אותה האם היא יכולה להכיל סשן ומבקשת להביא שרפרף שעמד בכניסה לכלוב.
אני יושבת על הצעצוע והיא מולי על השרפרף. יש לי גישה ישירה לירכיים שלה. אני מעבירה את אצבעותיי על ירכייה החשופות ואז במהירות שורטת אותן לאורכן. היא עוצמת עיניים, פותחת מעט את השפתיים והבעת פניה משדרות עונג צרוף. אני מצליפה עם ידיי על הירכיים, ועל השדיים (שלצערי חנוטים בתוך בגד גוף) שורטת שוב וחוזרת לתת סטירה לפטמה ושוב ושוב, עוד הצלפה, עוד שריטה, עוד סטירה בקצב שהגוף שלה מכתיב לי. את היד השניה אני מצמידה בין רגליים והיא רוכבת עליה, נאנקת וגונחת לצלילי ההצלפות ברקע.
אני מתבוננת בהבעת פניה ומחייכת. בן זוגי עומד ממש ליד ומחייך גם הוא ואני מבינה איך נראה מהצד המחול המיוחד שנוצר בינינו וזה רק מגביר את הסיפוק שלי מהסשן. אני מורידה לאט הילוך ומושיבה אותה לצד רגליי כשהיא מלמלת שהיא רוצה עוד. אני עונה שמספיק לעכשיו ואולי נמשיך מאוחר יותר.