אנחנו מעבירים את השבת בעצלתיים. הוא עם הפלאפון במיטה, אני מגיעה ונשכבת עליו עירומה. הוא מחייך ושואל אותי, מה? אני מבקשת "עונש" שהפך לשם קוד ל"אני הולך לזיין אותך".
כמה שהוא אוהב למשוך את הזמן, להתגרות ולגרום לי לבקש עוד ועוד ולהתרטב מחרמנות תוך כדי. הוא עונה לי שמגיע לי עונש של הצלפות, אני מייד עונה כן! כן! ואז תזיין אותי בבקשה. הוא מתעקש שמגיע לי עונש אחד בלבד, לא שניים. אני לא מוותרת, מבקשת שוב ומוסיפה חבלים לחבילה, מזמן לא זיינת אותי קשורה. הוא צוחק ומסכים ואני רצה לסלון להוציא את כל הדברים מהתיק של הכלים.
אני חוזרת למיטה עם חבלים, פלוגר ועם הספנקר החדש שקניתי לו ליום הולדת בהזמנה אישית עם הטבעה של עוגן ונשכבת על המיטה על הבטן. הוא קושר את ידיי כך שאני מרותקת למיטה ומתחיל להצליף בישבני עם הפלוגר. מתחיל לאט ומגביר את הקצב, אני נאנחת, גונחת, לפעמים גם משחררת צעקה, אני קשורה כך שאין לי באמת לאן לברוח, לזוז, או אפילו להתגלגל. כשהתחת שלי מספיק חם הוא זורק את הכלים הצידה, מקפל את רגליי ומזיין אותי.
במוצאי שבת עברנו לדירתו, הוא במחשב בעיסוקיו ואני בחדר שינה שוכבת על הבטן לרוחב המיטה עם סדרה בנטפליקס ברקע, כותבת טיוטות של פוסטים לבלוג. הוא מגיע לחדר השינה, מתמקם בין רגליי בלי מילה. אני מצחקקת כי יודעת מה זומם. הוא מסיט את התחתון המיותר שעל ישבני הצידה וחודר אליי בתנועה חדה, הוא יודע שעבורו אני תמיד מוכנה.
לאחר מכן, לא שוכח לזרוק לי הערה שהוא מציע לי לישון על הבטן בלילה על מנת שלא יצטרך להפוך אותי תוך כדי שינה 😈