על קו התפר

מאז שעברתי להתגורר לבד אנחנו נוהגים לבלות את סופי השבוע ביחד בדירתי. בן זוגי אינו אורח, יש לו מפתח והוא יותר ממוזמן להגיע בכל זמן שנוח לו, תמיד יש עבורו מקום. לארח לעומת זאת, בטח ללינה, עוד לא באמת יצא לי כי הדירה קטנה, יש בה חדר שינה אחד בלבד וגם הוא ללא דלת. למען האמת אפילו חנוכת בית לא הייתה כי רגע אחרי שעברתי התחילה המלחמה.

חבר טוב שלנו חיפש חדר בתל אביב לסופ"ש, היה זקוק לקצת אוויר לנשימה מהשגרה והצענו לו לבלות את הסופ"ש איתנו ולהישאר בדירתו של בן זוגי כי ממילא היא ריקה ובמזג אוויר טוב גם במרחק של הליכה. מסיבות לוגיסטיות יצא שבסוף כולנו חזרנו לשבת לאותה הדירה והצעתי לו בלילה, או יותר מדויק לפנות בוקר, את הספה.

במהלך השבת אנחנו מתעוררים מאוחר, בצהריים או אפילו מעט אחרי, אני מכינה ארוחת בוקר מפנקת כשאני עירומה ואנחנו מעבירים את היום בעצלתיים במנוחה, צפייה בנטפליקס ובסקס. לא חשבתי לרגע שהשבת הזאת תהיה שונה, אז מה שאנחנו לא לבד?

התעוררתי מוקדם, חרמנית מהרגיל רק מהידיעה שאפשר לשמוע ולנחש בקלות מה אנחנו עושים במיטה, רק קיר גבס דק מפריד בין המיטה לספה. הערתי את בן זוגי במציצה לזקפת הבוקר הנאה שלו וביקשתי ממנו לזיין אותי. אין דבר שאני אוהבת יותר מסקס, מנומנם, שהוא חודר אליי כשהראש עוד בערפל, חצי יושן. יש משהו שונה בעוצמה, בתחושה וביכולת לשחרר את כל טרדות החיים כשעוד לא לגמרי ערים ולהיות ברגע הזה באמת. האורח ככל הנראה ישן, אולי התעורר ונשאר על הספה להתחרמן מההאזנה למתרחש מעבר לקיר? בכל מקרה הוא לא אמר דבר.

אחר הצהריים הוא הציע לנו לצפות ביחד בסרט, הזמנו אותו בכייף להצטרף אלינו למיטה כי הטלויזיה בחדר שינה. אני ובן זוגי כהרגלנו, לא בדיוק לבשנו בגדים והוא נשכב לבוש כולו לצידנו על המצעים. בחרתי סרט מתח ופעולה עם גל גדות ונשכבתי על הצד כשאני מצמידה את ישבני למפשעה של בן זוגי בתנוחת כפיות. אין צורך בזמן רב לתגובה שמגיעה, הוא לוחש לי באוזן שהוא הולך להעניש אותי על כך. אני מרגישה את הזקפה הקשה שלו ומחייכת לעצמי, לא באמת אכפת לנו מהסרט או מהאורח שבמרחק נגיעה, הפומביות הזאת, הידיעה שמישהו צופה בנו ויכול להושיט יד ולגעת רק מדליקה אותנו יותר. בן זוגי מסובב אותי על ארבע ומזיין אותי לעיניי האורח בזמן שהוא משמיע קולות התלהבות, מספר לי כמה אני מדהימה ומלטף לי את היד. הסרט ממשיך להתנגן ברקע ושום דבר אחר אינו קיים מלבד הסצינה המתרחשת בחדר שינה שלנו, אנחות העונג שלי, צליל מפגש הגופים וקריאות התפלאות של האורח שצופה בנו ממרחק של סנטימטרים. גמרנו לפני הסרט, האורח נותר לבוש וחרמן אך זו הייתה בחירה שלו, אף אחד לא אמר לו לא 😈

אנחנו מתחילים את הלילה מוקדם, מגיעים לפני כולם ואני מבחינה שי' הנשלט המסור שלי אינו במיטבו. כשאני שואלת אותו מגלה שכואב לו הראש אחרי שעזר לי בצהריים במשך כמה שעות להעביר משרד וככל הנראה התייבש מעט. הוא לוקח משכך כאבים והולך להחליף בגדים ואני בינתיים מזמינה את הדרינק הקבוע שלי ובקבוק מים. כשהוא חוזר, הוא יורד על הברכיים מולי ומגיש לי את הקולר אני לא מאפשרת לו להתרומם לפני שמרוקן מחצית מהבקבוק. זה לא סשן, חשוב לי שירגיש טוב.

אנחנו ניגשים לכלוב הקטן ואני מבחינה בזוג לא מוכר יושב על הספה. אני מתיישבת על הכורסא וי' מתמקם מלפני על הרצפה ומתחיל לעסות את כפות רגליי. הוא מרים אליי מבט ואני מהנהנת, הוא חולץ ממני את נעל העקב ומנשק את כף הרגל.

הזוג מתבונן בסקרנות, מתלחשש ואני מחייכת לעצמי, נהנית מהפומביות.

בן זוגי ממולי מתחיל לסדר את החבלים, ת' ביקשה להיקשר והוא נענה לאתגר. היא נעמדת לצידו והוא מתחיל להניח חבל אחר חבל על גופה, לקשור ולרקום מנח מיוחד עבורה. הזוג עדיין דבוק לספה, מתבוננים בו, מנסים להבין מה זומם ואז מעבירים מבט אליי ומגלים שהנחתי את רגלי השניה על כתפו של י' תוך כדי שאני מחזיקה ברצועה המחוברת לקולר סביב צווארו.

קולר שקיבל ממני במתנה ביום הולדת שלי, הזמנה מיוחדת מחו"ל עם חשיבה ותכנון מדויק של כל פרט, החל מהצבעים, הצורה והחריטה האישית," הצעצוע המושלם" עם שמו הפרטי.

ת' כבר מרחפת באוויר, מחוברת לבמבוק עם חבלים הכרוכים לגופה, היא כל כך יפה ועוד יותר כשהיא נקשרת על ידיו. 

בינתיים מצטרפת אלינו א' שמתיישבת גם היא לצידו של י' על הרצפה מצמידה את המצח שלה לברכיי ואני מלטפת את שיערה. 

אני מתבוננת בחזרה בזוג הסקרן, הוא נראה מהפונט והיא להיפך, מבועתת מהסיטואציה והמחזה שמולה. 

כשבן זוגי מסיים את הקשירה ומוריד את ת' בחזרה לרצפה היציבה אני מחליטה שהגיע תורי. מתרוממת ומורה לי' להישען על הכורסא ומתחילה בסשן אימפקט. אני אוהבת את הבמבוק הדק, הוא אולי נראה מהצד פחות מפחיד מהפלוגר אבל בינינו הוא הרבה יותר חד, מדויק ואכזרי. אני מחליפה בין הכלים, סרגל, ספנקר, סלפר, פלוגרים שונים, ואז מחליטה שדי, הוא לא במיטבו עדיין. מורידה אותו על ארבע על הרצפה ודורכת עליו עם נעל העקב שלי, לא מדיי חזק, רק כדי שאת מקומו לא ישכח. 

ואז מתיישבת חזרה על הכורסא ומושכת אותו לחיבוק ארוך, לוחשת לו באוזן כמה מדהים היה כמו אמא אווזה גאה. 

אני מבחינה בזוג מתרומם ומתקדם לכיוון היציאה, היא מובילה אותו בבהלה והוא מעיף מבט אחרון וזוכה בחיוך ממני, מגיב לי בהנהון בחזרה.