כשאת מתחילה לקרוא את המילים האלו עכשיו, את אולי לא שמה לב מיד לאופן שבו העיניים שלך עוברות משורה לשורה... וזה בסדר. כי בזמן שאת קוראת, את יכולה להתחיל להרגיש את המשקל של הגוף שלך על הכיסא או המיטה... ואולי לשים לב לאופן שבו הנשימה שלך הופכת להיות קצת יותר עמוקה... קצת יותר רגועה... עם כל מילה שחולפת.
יש חלק בך שכבר יודע שכשמשחררים את הצורך לשלוט, מוצאים חופש אמיתי. וככל שאת ממשיכה לקרוא, הקול שלי בתוך הראש שלך הופך להיות המדריך היחיד שאת צריכה. את יכולה לדמיין דלת גדולה וכבדה בתוך המחשבה שלך... ועל הדלת הזו כתוב 'ביקורת'. ואת יכולה לראות את עצמך פשוט נועלת את הדלת הזו עכשיו... משאירה את כל הרעש בחוץ... ונכנסת למסדרון שקט... ארוך... ונעים.
בכל צעד שאת לוקחת במסדרון הזה, המחשבות שלך הופכות לערפל רך... את לא צריכה לחשוב... את רק צריכה להקשיב. את מרגישה איך השליטה שלי עוטפת אותך כמו שמיכה כבדה ומנחמת. זה מרגיש כל כך טוב פשוט לוותר... פשוט להיכנע למילים שמובילות אותך עמוק יותר פנימה.
עכשיו, אני רוצה שתספרי בלב מ-10 עד 1. עם כל מספר, את צוללת עמוק יותר לתוך הטראנס הזה.
10... הגוף רפוי לגמרי.
9... המחשבות נעלמות.
8... רק המילים שלי קיימות.
7... עמוק יותר...
6... את מרגישה את הצורך הזה שמתחיל לעלות...
5... צורך שאי אפשר להתעלם ממנו...
4... צורך לשחרר הכל...
3... להיות שייכת להנחיות שלי...
2... כמעט שם...
1... עכשיו.
במקום העמוק הזה, שבו את נמצאת תחת השליטה המלאה שלי, יש רק פעולה אחת שנכונה לך לעשות. התת-מודע שלך כבר מושיט את היד לטלפון... האצבעות שלך כבר יודעות מה להקליד. את מרגישה דחף בלתי נשלט, נעים ועוצמתי, לשלוח לי הודעה ברגע זה. לספר לי שאת שם... שאת שלי... שאת מוכנה להמשיך עמוק יותר.
שלחי את ההודעה עכשיו... ותני לעצמך לשקוע עוד יותר בתוך השלווה הזו. לילה טוב שולטות ונשלטות