אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני ארבעה חודשים. יום שני, 16 במרץ 2026 בשעה 16:04

 

"תכניס כבר, יא חתיכת אפס!"
ככה, בקבוצת הכדורגל שלי, אני צועק על החברים שלי.
"תכניס את הכדור! איך לא שמת את זה בשער?".
"זה היה חייב להיגמר בתוך הרשת".

אני צורח עליהם, ועל כל מי שבקבוצה שלי ומחמיץ.
אין סיפוק גדול יותר מלחוות פורקן יצרי שכזה בשעה של משחק.
והם בתמורה צועקים עליי כשאני בועט והכדור לא נכנס לשער או לא מוסר בזמן חלילה.

אבל אם הם רק היו יודעים... שתוך כדי שהגבר הזה עוטה חזות קשוחה על המגרש,

בתוך נעלי הפקקים שלו יש שתי כפות רגליים עם לק שחור...

לפני ארבעה חודשים. יום שני, 16 במרץ 2026 בשעה 12:14

 היום לפני שנה סיימתי ריטריט של חמישה ימים רצופים,
וזה היה המתנה הכי טובה שנתתי לעצמי.
הריטריט עסק בחופש ובגבולות שאנחנו מציבים לעצמנו ולאחרים כדי לקבל חופש
– חופש שנמצא בתוך הגבולות שלנו, בערכים שאנחנו מציבים לעצמנו ולאחרים.
חמישה ימים הייתי מנותק מהעולם.
בלי טלפון.
בלי הפרעות חיצוניות.
רק אני, המשתתפים והמנחה.

במהלך חמשת הימים הגעתי שם להכרה פנימית כמו שלא הגעתי מעולם.
חקרתי ודייקתי את עצמי הרבה יותר לעומק דרך הסשנים עם המשתתפים, והרגשתי כל כך טוב להכיר את עצמי.
אני יודע שזה נשמע דבילי,
אבל הרגשתי כל כך טוב עם זה שאני סוף סוף מכיר את עצמי – וואו, איזה עולם שלם יש בפנים.

ברגע של משבר, פשוט צריך לשים מראה.
מראה פנימית אל הלב, ופשוט לראות עולם מלא ולהתאהב במה שיש בפנים.
אני פשוט התאהבתי בעצמי.
זה גרם לי להבין כמה יפה זה להיות "אני".

בסוף הריטריט הגעתי למצב שיש לי ערכים חדשים שאני הופך אותם לגבולות שלי.
ממש כמו משה רבנו שמקבל את עשרת הדיברות, אבל רק שלי, מדויק לי.
ודרך הגבולות האלה אני אקבל חופש – חופש מעצמי וחופש מאחרים.

אני בוחר לשתף כאן ארבעה ערכים שונים מתוך 14 שגיליתי:

אני ראשון בסדר העדיפויות – אני שם את עצמי ראשון בחיי בכל היבט. אני מקור הבעיות שלי ואני הקוצר של כל ההצלחות שלי.

מימוש – המימוש האישי של חיי הוא דבר שלמענו הגעתי לעולם; אני מוכן לשלם כל מחיר כדי להגשים את משאלת לב הנעורים שלי.

התפתחות והעצמה – הם העוגן החזק ביותר בחיי; להתפתח ולהתעצם עד יומי האחרון. בכל 7 תחומי החיים.

אני בוחר – אני אדם חופשי ולכן אני בוחר את האחריות בצורה מודעת. יש לי גבולות ובהם אני פועל בחופש. אני מוכן להגיד "כן / לא" כל עוד אני מוכן לשלם את המחיר.




לפני ארבעה חודשים. יום שני, 16 במרץ 2026 בשעה 4:48

לפני ארבעה חודשים. יום ראשון, 15 במרץ 2026 בשעה 18:26

אני אף פעם לא הייתי בן אדם של פוסטים;

יותר נכון,

אני מוצא את עצמי בעיקר בכתיבה במחברות.

יש לי מדף שלם בספרייה שבו כל ספר נקרא בסגנון

"שיחות עם אלוהים".

אבל פה באתר יש משהו אחר.

אני יכול להיחשף עד עומק נשמתי ולספר פה דברים שרק אני ואלוהים יודעים,

דברים שאפילו הפסיכולוגית שלי לא תדע לעולם  את החלומות הכי קינקיים שלי.

נכון, הפוסטים שלי הם לא ברמה הכי גבוהה, אני מודה, אבל בכל פעם אני משתפר.

מפוסט לפוסט אני משתפר וחושף יותר מהלב.

זה קשה אבל זה המקום   

 

 

לפני ארבעה חודשים. יום ראשון, 15 במרץ 2026 בשעה 15:43

אני צריך מישהי שתאהב אותי בלי סוף.

מישהי שתקרא לי "מתוק", שכל דבר שאני אעשה יהיה בעיניה הכי מתוק שיש.

אני צריך שהיא תרצה להיות קרובה אליי כל הזמן, שתרצה להתחכך בי ולא להפסיק.

ואני? אני אבדוק איתה את הגבולות.

אני אמתח את הגבול מולה כמה שרק אפשר, אנסה לראות עד לאן אני יכול לקחת את זה.

וכשאמתח את הגבול הזה קצת יותר מדי  היא תהיה שם כדי להעניש אותי.

אבל בסוף, אחרי הכל, אני אוהב אותה עד בלי די.

 

לפני ארבעה חודשים. יום ראשון, 15 במרץ 2026 בשעה 11:36

אתמול העליתי רשימה של הדברים הקינקיים שאני אוהב.
רשימה ארוכה יחסית.
וזה היה ממש חשוף ומביך בשבילי, לקח לי זמן לכתוב את זה ככה באתר ולהיות פגיע.
ובכללי אני מרגיש ממש חשוף כשאני מדבר מול שולטות אחרות, וזה גורם לי מבוכה.
אני ממש מפחד כשאני מדבר עם מישהי והיא שואלת שאלות חודרניות;
הדופק שלי עולה כאילו אני גולש סקי עכשיו.
זה גרם לי להרגיש כאילו אני בתוך הארון  אשכרה פירטתי ברשימה שלמה מה אני אוהב וזה הרגיש לי ככה.
ואני אומר פאק, אני לא בתוך הארון, אני הרי גבר אחושילינג.
אני אומר את מה שיש לי.
אז למה הרגשתי כל כך חשוף?
ואז התחלתי לחשוב מה יקרה אם חבר שלי יראה את הבלוג שלי ב"הכלוב",
ודרך התמונות יבין שמדובר בי ויזהה את החשיפה שלי כחולשה את הנשלטות שלי לבחורה כחולשה.
למה זה מרגיש לא נורמלי להיות נשלט על ידי בחורה?
או יותר נכון  למה אני בוחר להתבייש בזה?



לפני ארבעה חודשים. יום ראשון, 15 במרץ 2026 בשעה 6:39

לפני ארבעה חודשים. יום שבת, 14 במרץ 2026 בשעה 19:40

עד שהגעתי לאתר הזה, הייתי בטוח שאני סוג של חייזר.
אשכרה, אני לא אוהב גברים אבל אני כן אוהב דילדו.
אני ממש אוהב להתלבש עם חליפה ועניבה,  אבל אני כן אוהב לחשוב מה היה קורה אם הייתי עם חולצת בטן.


אז מה אני? אני חייזר? מה אני?
זו השאלה ששאלתי את עצמי כל כך הרבה שנים, ולפעמים אפילו הרחקתי את עצמי מה"אני" האמיתי שלי.
אמרתי לעצמי: "אני רגיל, אני לא כזה! אני לא כזה!".


עד שהגעתי לאתר "הכלוב", וגיליתי עוד המון אנשים כמוני. יותר נכון  יותר מדי אפילו.
ואני פשוט שמח שמצאתי את המקום שבו אני יכול להיות פשוט "אני".
אני פשוט מרגיש שמח ובהכרת תודה אמיתית לבורא.
לפעמים אתה חושב שאתה מכיר את עצמך, ואתה דואג לעשות ריטריטים עוצמתיים פעם בשנה כדי לדייק את עצמך.

אני רוצה לאחל לכולנו משפחת ״הכלוב״ שבוע של אור ואהבה




לפני ארבעה חודשים. יום שבת, 14 במרץ 2026 בשעה 15:51

מבחן חדש שעשיתי

והתחדשתי בווי הכחול



לפני ארבעה חודשים. יום שבת, 14 במרץ 2026 בשעה 14:59


עדכנתי את הפרופיל שלי כי אתן הערתן לי, כדי שיהיה קל לפנות אליי.אז בבקשה.


Soft Princess
Submissive (Sub)
Sissification
Chastity
Service Sub
Emasculation
Pet Play
Sensory Deprivation
Pegging
Foot Fetish
Mental Control
Mommy Dom
Light Bizarre
B&D
Domme

וזה הגבולות שלי, 
גברים 
שתן 
צואה 
מחטים