בטיול שלי באפריקה מצאתי את עצמי מהרהר בשאלה שמעסיקה אותי:
מי חי נכון יותר?
מי באמת מאושר יותר אנחנו בעולם המערבי, או הם, בכפרים הנידחים?
באחד הביקורים שלי בכפר קטן, ציורי ומקסים, ביקרתי בשבט המסאי וקרה משהו ששינה אצלי הכל.
ברגע שנכנסתי, רצה לעברי כמות אדירה של ילדים.
הם לא ידעו מה השם שלי, הם לא ידעו מאיפה באתי, הם פשוט התחילו לחייך ולרקוד סביבי.
הם חיפשו את "הריקוד המסורתי" שלי.
לא באמת היה לי אחד כזה בשלוף, אז פשוט אלתרתי משהו איזה ריקוד TikTok.
בסופו של דבר, הם יצאו מחויכים ומלאי אנרגיה, ואני נשארתי שם עם ניצוץ בעיניים.
המשכתי לטייל בכפר כשהלב שלי מפוצץ בשמחה אדירה.
שם הבנתי את הסוד שלהם: הטבע הוא ״השיעבוד״ היחיד שלהם.
הם לא מופרדים מהעולם על ידי רכב נוצץ, משכנתא חונקת או בית מפואר.
אין להם צורך להרשים חברים עם מותג כזה או אחר.
כל מה שמעניין אותם זה ה"כאן ועכשיו":
לדוג את הדג בנהר.
לקטוף פירות מהעץ.
ללקט ירקות מהאדמה.
הם לא חיים בשביל המחר או בשביל ה"נראות", הם פשוט חיים את היום בחיבור מוחלט למה שיש.
ואולי שם, בפשטות הזאת שבין הנהר לעץ, מסתתר האושר האמיתי שכולנו מתאמצים לקנות בכסף.
אז אני עדיין מחפש תשובה לשאלה מי חי טוב יותר, אבל לגבי השאלה מי בריא יותר שם הם כבר ניצחו.
הם אולי מעולם לא שמעו על מברשת שיניים, אבל השיניים שלהם לבנות ומסורטטות יותר מאלו של האדם המערבי הממוצע.
והעור שלהם? עור זוהר ויפה שכל אישה מערבית הייתה משלמת הון כדי להגיע לתוצאה כזו.