הוי למה, למה? בשפתיך הקסמתני

התקווה עצמה היא הסכם עם הספק.
כי במקום שבו יש ידיעה 
האם יכולה התקווה לשכון?

התקווה מתקיימת רק כל עוד קיים ספק.
וברגע שאתה מסיר את הספק 
התקווה מאבדת ערך.

אין לה משמעות.
תקווה היא כסף כיס, נדבה 
קבצנות של מלכות שמיים.

אמונה ותקווה הן אחיות תאומות,
שנולדו מרחם של חוסר ידיעה.
אנחנו נאחזים בהן כמו בחוט דק,
מנסים לשרוד, מבקשים נחמה.

אבל אנחנו לא נועדנו לתקווה 
אנחנו נועדנו לידיעה.
וברגע שהידיעה מתייצבת בתוכך,
אין עוד צורך לבקש  אתה כבר שם.