מתחיל בזרעון אחד קטן.
כל יום הוא יום ביוץ עבורי, הנחישות לעברה לא פוסקת וכנראה שהיא מדבקת. גם היא כבר מתחילה לחשוב על להיות אמא, לא יודע עדיין מבחינה פורמאלית איך זה שגם האמא וגם הבת או הבן קוראים לך אבא, אבל יש כיוון חיובי בעניין.
השבוע לא הסתכלתי עליה כמו נתח, אני פתאום מרגיש מתוחכם יותר וכבר לא אומר לה לחפש לה מחליפה או למצוא מישהי שתישן ליד מיטתנו כשנה עד שאתייחס אליה. לא עזרו הטייץ הצמוד או ההליכות הגורמות לה להזיע בחום הלוהט, סירבתי למשוך אותה מהשיער ולרכך אותה באגרופים, אפילו את הכבל זנחתי והתחלתי לעסות אותה פעמיים ביום כולל כפות רגליים. אני שלב אחד בטרם אלמד פדיקור.
את החותמת הסופית על התרככותי קיבלתי אמש, נכנסתי לחדר והיא ישנה כשרק התחת וחוטיני מבצבצים. בדרך כלל אני מעיר אותה בסטירה כדי שתיכנס למנח כנוע ואוכל להתרוקן איפשהו, הזין תמיד מוצא חור גם כשהוא רק עושה תנועות, לכן אנחנו אוהבים אותו. אמש רק כיסיתי אותה ולחשתי לה שאשמור זרע למחר, היא נחרה וזה סימן טוב.
רק אתפלל שלא יברח לי זרע כמו בגיל בר-מצווה, יש לי תוכניות שגם היא שותפה להן ואני לא בטוח איך מחליפים מצעים וגם לא רוצה שהיא תתאמץ מדי.