המצברים שלי

בכתה ד' - קיצצתי.
בכתה ז' - קיצצתי
בכתה י"ב - קיצצתי!

וזו הייתה הפעם האחרונה בהחלט... מאז עברו כמה שנים ולמרות שאמרתי לעצמי שאני מאריכה, תמיד איכשהוא הגעתי לכסא הנורא הזה, וקיצרתי בכמה סנטימטרים, פעם לקצוות, פעם לשינוי צורה.. פעם כי משעמם... אם לא הייתי עושה את כל זה, היום, הוא היה יכול להיות עד הטוסיק!
גם לפני שבועיים, הייתה תקרית קיצור, לצערי שלא באשמתי, חוסר מזל והכסא לא היה משהו, שינוי הצורה נהפך לקיצור משמעותי.. אבל... זה לא נורא, למרות שאני בהחלט מוצאת עצמי מתבאסת על זה מדי פעם...

הלילה.. הנורא מכל קרה.
חלמתי שהתקצצתי שוב...
קצוץ קצוץ!
קצוץ בטירוף...
בחלומי, העברתי ידי על עורפי, והכל היה קוצים קוצים... מחריד! בחלומי, ניחמתי את עצמי בכך שאמצא תסרוקות נשיות לשיער קצר (ואכן יש הרבה יפות כאלה) ניחמתי את עצמי בכך שאל דאגה.. תוך שנה זה יסתדר.. קצת.....

עכשיו נזכרתי בחלום הנורא...

שיער שלי יקר...
לא מאחלת לך עוד חלומות כאלה, ולא קיצורים ושינויי צורה....
אוהבת...
אני