הראש שלי על המיטה, לא זז, מונח שם בין הירכיים שלה, מכוסה עם השמלה.
אני מת על זה, להתנתק ככה מהעולם, רק הפה שלי והכוס שלה.
שכבתי ערום על המיטה, כיסוי העיניים לצידי וחיכיתי לה.
המזגן דלוק, החדר מוחשך, בדיוק כמו שביקשה.
שמעתי את הדלת נפתחת, את המפתחות שהניחה על השולחן בכניסה וכשהבושם שלה מילא את האוויר לא היה מקום לספק, היא כאן.
היא הגיעה עם השמלה הקיצית, דקה, קלילה, ארוכה, בגווני ירוק וצהוב עם שרוול קצר. קוקו גבוה כרגיל ומטפחת בהירה לראשה, כמו סרט.
היא התכופפה, נישקה אותי "ילד טוב" אמרה כשלקחה את כיסוי העיניים ועטתה לי אותו על הראש.
היא עלתה על המיטה, מלטפת את הגוף שלי עם קצות הציפורניים, מעבירה רגל אחת, מתקרבת, ומניחה את הגוף המושלם שלה על הפנים שלי, כך שהשפתיים שלי ושפתי הכוס שלה נפגשות בדיוק מושלם.
"כן, אני יודעת, אתה מחייך כי אני בלי תחתונים".
הראש שלי עטוף בשמלה שלה והפה שלי מחויך, מלא בה.
זה מתחיל בליקוק עדין, כאילו טעימה, ולאט, בסבלנות, להגיע לכל פינה.
זה ממשיך בתנועות שלה, קדימה ואחורה, שלא רק אלקק, אלא היא זו שמזיינת.
היא נשענת עליי עם ידיים מאחורה, קרובה לזין כדי שאדע שהיא שם, אבל לא עליו, כי היום רק היא גומרת.
כשאני מרגיש את הירכיים שלה נצמדות, או כשהיד שלה מונחת לי את הראש, מועכת אותו חזק.
כשאני מרגיש את הנשימות שלה הופכות איטיות.
כשאני מרגיש שהיא נשענת אחורה.
אני יודע שזה בא.
עוד רגע, "עוד טיפה" היא לוחשת, ואז מתפרקת.
היא נשכבת לידי, מסדירה נשימה, מביטה בי ומחייכת "איזה כיף שיש לי אותך".
אני מביט בה, בדיסוננס הזה בין המראה האסוף והדתי, מטורף מהמגע, מהריח, מהנוכחות ואומר "איזה כיף לי, שיש לך אותי"