ראשי עדיין כסחרחרה
לא משלשום אלא מאתמול
חשה בתשישות פזורה באיברי
מנסה לייצב את רגלי, שמדדות כעדר ללא רועה
את זרועותי התלויות לצידי גופי ברפיון כאילו אין להן חיים משלהן
את אישוני עיני הממאנים להתמקד
ואת מוחי התשוש.
כן, הלכנו אתמול למסיבה בספייס
כן, הגעתי ככלבה, כרכוש, כזונה פרטית,
כן, הובלתי ברצועה קשורה לקולרי
כן, הלכתי חשופת שדיים שרצועות העור הנספחות לקולרי הודקו סביבם
כן...
ושתינו,
ורקדנו,
והשאלנו מונוס את שוט הזנבות שלו
והוצלפתי בפומבי עם השוט
ואח"כ עם חגורה מכאיבה במיוחד
ופגשנו חברים
ופיזרנו חיוכים
והיינו האדון והכלבה ממש כמו בחיים
והיה fun
אבל...
אדוני שלי, גיליתי שהרבה יותר טוב לי איתך בלבד
רק בלבד הזה אני הכלבה שלך מבפנים עד הסוף,
ללא שום מסיכה, ללא הגנות, עד הסוף שם
הבדס"מ הכי עמוק, המהות הכי מופלאה היא בביחד שלנו לבד.
לפני שבוע כשחזרנו מהצימר, לאחר 4 ימים ללא עבודה, ללא ילדים,
תחושת השייכות שלי אליך שברה, ניתצה שיאים.
להיות צמודה לרגליך, להיות כל הזמן רטובה, למלא כל פקודה, להתענג מהכאב ומהמגע המלטף,
להיות זונה שלך בנשמה, להבין מהות, לדעת אותי, לדעת אותך ולחוש את אהבתך.
אתמול בספייס חשבתי שתחושותי יקחו אותי רחוק, אבל טעיתי.
להיות מוצלפת בפומבי זה fun אמיתי, להיות קשורה עם קולר ורצועה בפומבי זו גאווה גדולה אבל...
הכי מרוגשת איתך בלבד ואולי ארגיש נפלא גם בחבורה אינטימית,
ובכל זאת...
לא מתכוונת להפסיק ללכת למסיבות, לא מוותרת על הבלגן, אבל יודעת לזהות עכשיו ביתר קלות את מחוזות האושר האמיתיים, אותם אלו בהם רק אתה נמצא איתי אדוני שלי.
קיבלתי הוראה ללכת לישון עכשיו שעתיים, כדי שבערב יוכל אדוני להמשיך לאלף, לחנך ולהשתמש בי.
יש למה לצפות:)))
הולכת לישון עד שיעיר אותי בחיוך ובחיבוק ענק.
מחכה כבר לערב שיבוא
אמרו לי "יש בעיר מסיבה :)"
זה כבר לילה שלישי ברצף של מסיבות
אבל הפעם מסיבה פרטית
הכי שווה
הכי טובה
הכי אמיתית:)
עונג שבת לכולכם אנשים יקרים
מחוייכת עכשיו
מאושרת
הלכתי...
לפני 15 שנים. 2 בינואר 2009 בשעה 17:40