סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקיפויות

כותבת שקיפויות
מביאה את הדברים כמות שהם
חושפני, כן, עם האמת הסובייקטיבית שלי
כותבת אותי על המיניות שבי, הבדס"מ שאוהבת ולעיתים ממש לא, על החיים שלי עצמם, על כאב ועונג, על עוצמות ומשברים,
פשוט כותבת אותי כפי שאני...
לפני 14 שנים. 20 במרץ 2010 בשעה 5:24

מדברים
יום יום שומעת את קולו ומתמסרת
יום יום שוקעת יותר ויותר בנפשו
יום יום.
פעם קשרים שהתחילו באופן וירטואלי ריגשו אותי
פעם הייתי נכנסת לתחושות ריגוש שהרעידו את גופי ונשמתי עוד בטרם
פעם, כבר מזמן הבנתי, שהריגוש הזה שממלא את ראותיי וליבי כמו בלון שמתנפח, עשוי להתפוצץ באחת ולהותיר אותי ריקה, אפילו מתוסכלת
פעם.
הפעם זה שונה, הפעם זה אחרת
ראינו, היבטנו עמוק אל תוככי העיניים, נצמדנו, נגענו, מיששנו, לשון התחככה בחיך, לשון טעמה אחות,
היה טעים, היה מזמין ולא יכולנו להוסיף – המציאות שלחה אותי הביתה חזרה ונותר רק הטעם הזה שבפה, המבט הזה שבעיניים והכמיהה המטורפת שהנצה ונבטה לנו בגוף ובנשמה.
מאז כבר שבוע שאנחנו מדברים
יום יום שומעת את קולו ומתמסרת
יום יום הפנטזיות מתרחבות
יום יום מרגישה יותר כלבה
יום יום מרגישה יותר מתמסרת
ורוצהההה אוף כמה כבר רוצה!!!
משתפת אותו בתמונות העוברות בראש השרוט שלי:
פעם כלבה עם קולר ורצועה וערב שלם במועדון צמודה לרגלו על הריצפה,
פעם אחרת אני עבורו כשאחרים מתבוננים
פעם נוספת רק אני והוא בסשן אחר מדהים
מדברת איתו
מדברים
שומעת את קולו
נפתחת עבורו
נפתחת בגוף
נפתחת בנשמה
בימים הקרובים נפגש וניגע ונרגיש ונדע...

הקול​(שולט) - ויש לפעמים,
שכל כך כיף לקרוא אותך,
כל כך....

}{
לפני 14 שנים
שחף S​(נשלטת) - כן, הלב שלי מרקד ...
שבת נהדרת איש:)
}{
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י