לפני 13 שנים. 1 בספטמבר 2011 בשעה 20:12
עסוקה, כל כך עסוקה, כל כך מרוכזת אל הדרך שסוללת לעצמי, עד כדי כך עסוקה שאפילו מפלס החרמנות דומה למפלס הכנרת בימיה הגרועים. עסוקה וצועדת קדימה, עסוקה ויודעת מה עושה, עסוקה ויוזמת מהלכים, משוחחת עם אנשים, יוזמת מייזמים ומאמינה, כן, יודעת שבסוף המסלול אמצא את עצמי במקום אחר לגמרי. עסוקה, שכחתי כבר מהם אתרי הכרות, שכחתי גם שיפה לענות להודעות שקוראת אפילו פה כשנכנסת פה ושם לקרוא בלוגים אהובים, עסוקה ויודעת שבסופו של ההר ישנה זריחה מנצחת, עסוקה וחשה דגדוגים מנצחים שיגיעו עוד שנתים שלוש לכדי השגים חשובים ללא צל של ספק, עסוקה ולא מאמינה למילותיי כאן, נשמעת לעצמי רברבנית אבל -עסוקה ובאמת יודעת שאצליח וכבר מרגישה את קצות ההצלחה נוגעים בי נוגעים.
עסוקה...
