"ספרי לי קצת מה עושה לך את זה" אמר לי...
האמת שלא צריכה להתאמץ, כשהיה כאן לא מכבר הזכיר לי בגדול, והאמת שמעבר לשליטה כזו או אחרת, מה שהכי עושה לי את זה הוא החיבור, כשקיים החיבור הפיזי הראשוני, ברמות הבסיסיות החייתיות, האמיתיות שלו, אז רוצה שינשק אותי, כי כשנישק אותי כבר בשניה הראשונה שהגיע, כשצלל באחת לתוך גרוני, שתיתי את מעיין הרוק שלו, ורציתי לשתות עוד ועוד ועוד... וכשנתן לי בהמשך סטירה שהעיפה אותי, ולא בכאילו, תוך שהוא מיישיר מבט נוקב אל תוך עיניי, הכי רציתי אותו, וכשזיין אותי על השולחן במטבח, כשהחגורה לופפת את צווארי, הייתי כולי שלו, וכששתה את מיצי הכוס שלי וחדר עם הלשון גם לתחת הייתי כל כך שלו, וכשהעמיד אותי על ארבע והספינק והצליף גם עם החגורה, עמוק בפנים בתהומות הלב ותהומות הנשייה הייתי הכלבה הכי מיוחמת עבורו, וכשחנק אותי עד שהשתנקתי עוד ועוד ועוד - הייתי כל כך הזונה שלו, אבל שוב, מה שבאמת עושה לי את זה, זה החיבור הפיסי והמנטלי, ואז כנראה באמת השמים הם הגבול...
ומכיוון שהוא אינו שלי, אלא רק הגיח להזכיר לי נשכחות, ופתח לי את הצ'אקרות ברמות הכי קשות, היום מחפשת את זה, את החיבור שיעשה לי את זה, ואז לא יודעת אם חשוב יהיה כל כך לספר מה עושה לי את זה, כי החיבור שיתהווה בינינו יעשה את הדבר האמיתי.
