שקיפויות

הכרנו,
פנוי, אינטליגנט, נאה מאוד, הקסים אותי.
פגישה ראשונה, עיניים חודרות עמוק כל כך,
עיני מזוגגות, מבקשות לבכות,
מגע כה נעים, חיבוקים, נישוקים,
פה ושם מגע מכאיב –
"לא רוצה כאב היום" – אמרתי.
זיון קצר שמשאיר טעם לעוד,
תחושה כה משכרת ...

כל כך חיכיתי לפגוש בו שוב.
היום זה קרה
מסעדה נושקת לקו המים
פירות ים
אווירה קסומה
מתח מיני באוויר

ואחר כך בבית

ס ש ן

כ ו א ב!!!!!!!



שעתיים צורחת וממררת בבכי
כל כך כואבת
כל כך המומה
כל כך מפוחדת
עם כל כך הרבה סימני שאלה
אולי מטורפת
אולי...

אחר כך שוחחנו
כעס עלי
"תמחקי את הבלוג שלך, את מטעה את כולם!"
"אוהבת כאב?!"
"מה בכלל היה כאן היום?"
"הרי זה אפילו לא התקרב להיות סשן!"

החלטתי להודיע
קבל עם ועדה, שחור על גבי לבן,
וזוהי לשון ההודעה:

שולטים יקרים
טליה מסתבר איננה שפחת כאב ראוייה
קחו זאת לתשומת לבכם
הכאב שהיא מגדירה ככאב מוטרף ולא הגיוני
הוא בעצם קצה קצהו של רמת הכאב, אותו תרצו להעניק
ר א ו - ה ו ז ה ר ת ם!!!