נד-נד , נד-נד , רד עלה , עלה ורד ...
יש משהו בעולם הזה שמביא אותי להזכר בכל פעם בשיר הזה .
יש משהו בעוצמות של ההרגשה שאליה מגיעים . לפעמים high עצום כאילו עוד מעט אפשר להושיט יד ,לדגדג בשמיים ולהתגפף עם העננים , ולפעמים צלילה לתהומות בהן מתפלשים וכל כך קשה לצאת מהן .
תקופה ארוכה שבה התכנסתי בעצמי גרמה לי לחשוב האם יש לי עדיין "את זה" , האם "נגמר לי" , אולי זה היה נפלא לזמן מסוים ועכשיו כבר לא מתאים לי יותר .
מעגל קסמים .ככל שתהיתי ביני לבין עצמי - סגרתי ואטמתי את עצמי מפני קשירת קשר אחר , וככל שאטמתי - כך היה לי טוב יותר בבועה שאליה התכנסתי.
גידלתי בזמן הזה קוצים חדשים - כאלה שכל כך היה קשה לי להפטר מהם כבר קודם . וככל שהם צמחו - כך הרגשתי
שהם נחוצים יותר כלפי שאר העולם .
מעגל קסמים - ואיך יוצאים ממנו ?
יש משהו בלונה פארק הזה שחסר לי . רוצה שוב לגעת בשמיים . רוצה שוב את הריחוף הזה , את הסרת המחסומים .
רוצה שוב להרגיש - גם אם זה אומר לחוות שוב את הפחדים , לקחת שוב את הסיכונים .
רוצה שוב להרגיש .
רוצה שוב לחיות .
לפני 18 שנים. 12 במאי 2006 בשעה 19:08