משב אויר

כבר כמה ימים שאני בוחנת , מסתכלת בראי בישבן ומחפשת את הסימנים ...
ישבן שמאל כבר דוהה , נשאר בו גוון עמום של צהבהב , שארית לסימן שהיה עליו לא מזמן.
ישבן ימין עדיין זורח בצבעי סגול. עיגול רחב , שטח הפנים שעליו ניגנת , בצבעי סגול כהה יותר או כהה פחות .
בוחנת ברגשות מעורבים .
הצבעים האלו תמיד הצליחו להפחיד אותי - ממה אני פוחדת ? ממני .
מצד שני יש משהו מרגש בזה - צורה של חיבוק ממך שהולכת איתי עוד כמה ימים , עוד שבוע או שבועיים.
יש משהו עצוב בדהיית הצבע.
יש גם משהו שמח , כי אז אני יודעת שתגיד "אז צריך לטפל בזה" . אז אני יודעת שיש למה לצפות .
😄