סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Paradise Lost -אהבה בדסמית

שם ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה,
והזמן ההוא היה יום השביעי בשבת
וכל בדי אילנות היו מתעצמים לגבוה.
והאור הלך מסביב שוטף כנהר לנבוע
וגלגל העין את גלגל החמה חמד.
אז ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה.

סיפור אהבה בדסמית וסיפור של הרהורים ולבטים.
לפני 18 שנים. 20 בספטמבר 2006 בשעה 10:51

היסוסים, החלטה וחרטות על ההחלטה, החלטה אחרת ורמזים אבל כנראה שמשהו אחר נועד להיות בשנה החדשה.

הייתה משיכה למתיקות ולצוף.
היה פחד רגעי מהמעוף השלם.
אח"כ התחרטתי והיה רצון לנסות אבל היו דברים שנותרו ללא מענה.

המילים של משוררת אהובה עלי.
אני זוכרת את המתיקות ההיא אבל שדה הפרחים רחוק ממני.

My soul lives in my body's house,
And you have both the house and her --
But sometimes she is less your own
Than a wild, gay adventurer;
A restless and an eager wraith,
How can I tell what she will do --
Oh, I am sure of my body's faith,
But what if my soul broke faith with you?

שנה חדשה וחיכיתי לכמה צלצולי טלפון...
השארתי את הבחירה..

האקס שלי, אהובי הבדסמי, צלצלת וריגשת אותי בדבריך.
השיר הזה הוא לך.
Make me fly with you

I am not yours, not lost in you
Not lost, although I long to be
Lost as a candle lit at noon,
Lost as a snowflake in the sea.

You love me, and I find you still
A spirit beautiful and bright,
Yet I am I, who long to be
Lost as a light is lost in light.

Oh plunge me deep in love -- put out
My senses, leave me deaf and blind,
Swept by the tempest of your love,
A taper in a rushing wind.

שנה חדשה וטובה יותר. הלוואי..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י