אושה לנד

כתבתי לבלוג. כתבתי לבלוג את הפוסט הכי ארוך, הכי אמיתי, הכי כנה, הכי כואב שכתבתי מעודי
והכל נמחק
לא יודעת אם יש טעם לשחזר כי במהלך הכתיבה עברתי תהליך.
כתבתי על הרגעים הקשים ביותר בחיי, על כל השתלשלות האירועים ומשם צמחתי למעלה.
הגעתי למשפט המנצח והכל נחרב.
אולי זה סימן - סימן שזה לא היה לעיניכם, סימן שמוכיח לי שהכתיבה היא עבורי לא כלי להשגת צומי אלא לגדילה עצמית.

אני כל כך רוצה לנסות שוב - בשבילי, מזכרת.
זהו ניסיון עלוב ביותר לשכתב את מה שכתבתי ממצב של בכי לעומת מצב הדמעות היבשות שאני נמצאת בו כעת.



כתבתי קצת ושוב מחקתי
השכתוב הזה לא מגיע מהלב
המקור היה הלב המדמם שלי והמח מלא הזכרונות הרעים, הקשים, העלובים.
אם הייתי מפרסמת זה לא היה נותר לי דבר.
הייתי מגישה לכם אותי ערומה, חשופה, פגיעה - וחזקה

לא מאמינה באלוהים אבל נגיד שזה סימן
סימן לחוזק הפנימי שלי
איך ממקום של היסטריה אני צומחת
ואולי עוד דבר - החשיפה האבסולוטית הזו אולי אינה במקומה
אולי הגיע הזמן להתפכח. להבין שמה שאצלי בראש לא נמצא באמת כאן מולכם.
מרפרפים, מהנהנים וממשיכים הלאה.
הזכרון של מה שכתבתי ישאר איתי אז למה אני צריכה את הפומביות הזו?

כי זו אני

פתאם לא בא לי. לא בשעת לילה מאוחרת. לא בא לי לעמוד כאן עירומה מולכם להמתין שתחזקו אותי, שתלגלגו עלי, שתתעלמו ממני.
העיקר - כמו תמיד - שיש לי את עצמי
ואושהלנד זה לא שם של בלוג. זה התוכן של מוחי הקודח ולהציג אותו בפניכם ולצפות לרחמים אולי לא מתאים לי עכשיו.
כי תכלס זו היתה המטרה. שתראו כמה מדהימה אני, כמה קשיים עברתי, כמה כדאי להיות בחברתי כי אני סלב שחושף את עצמו עד כאב. פחח

די. לא חושפת כרגע יותר
הרגעים הכואבים הם שלי
והנצחונות? התהליך אליו הגעתי מבלי משים? הוא החשוב!
אבל לא בקטע המקורי שתקפצו לי - תקנאו עד מחר אבל עם ישראל חי-
אלא אולי סופסוף אגיע להבנה שניצחתי.
לא בהכל אבל אני פאקינג ילדה עדין!
יש לי ניצחון אחד ענק באמתחתי ועוד אחד בדרך טפו טפו טפו
ולמה אני צריכה לתרץ את זה?

כל הכתיבה האקטואלית נכתבה בשרשור הדפוק ההוא שפתחתי
פה השתפכתי וביקשתי הבנה ורחמים כלליים
באמת אין צורך
יאללה NEXT

מה הלאה?
לעזוב את הכלוב?
לנסות לשכוח?
לפמפם את המומולדת?
כל האפשרויות כשרות אבל לשם שינוי לא בא לי לעשות דרמות
אני אלך לישון לצד בעלי, עם התינוק שבבטני (הייתי בכל זאת חייבת להכניס) ונראה...
אם אחגוג יהיה מי שיבוא? אולי לא
חחח שוב אני פונה לריגשי
מספיק!

בברכת כל פקאצות העולם תזדיינה וכל אושיות העולם תיכנסנה לפרופורציה
אפרד ממכם
אולי לתמיד






חחחחח
דרמה קווין עד הסוף