אושה לנד

תאמינו או לא אבל חברי הונילים מחזיקים ממני בשלנית, או לפחות אופה, אלוהים יודע למה.
בזמן האחרון אני פשוט נוראית! אבל כנראה שפעם הייתי מוצלחת יותר.
זה מה שקורה שיש קשר טוב עם אמא בשלנית. לא כזאת שמתה על זה אבל שהיא מחליטה להיכנס למטבח יוצאים משם רק דברים טובים, ובכמויות.
תמיד הייתי לצידה - השוליה. מביאה את זה, מביאה את ההוא. תמיד מצייתת.
המתנה הגדולה שקיבלתי ממנה זה האומץ הבישולי.
לא צריך לפחד, אין טעם לעשות הכל בדיוק לפי המתכון, אפשר לקמבן משהו חת שתיים, ממש לא צריך לעבוד קשה וזה לא פאקינג ביג דיל.
אני חושבת שאחותי הקטנה קצת קינאה אבל עבר לה אחרי שעזבתי את הבית והשארתי לה את המטבח.

יום שישי הונילים מגיעים לחגוג לי ובגלל שטרם קיבלתי את הקיצ'ן אייד ולאור מצבי החלטתי לא להשתגע. לעשות את המינימום - שבעיני אוש הוא הרבה הרבה יותר מידי.
מצטערת מאד אבל גדלתי עם אמא עראקית ולא פולניה! שאצלנו מארחים אז מארחים! עדיף לזרוק לפח ושלא יחסר. מנטאליות של מזרחים אני מניחה.
אז הכנתי רשימה קטנה והחלטתי שהיום אני אופה 2 דברים קלילים :
עוגת היער השחור (לפי מירשם בספר חדש)
טבעת בצק עלים (כי זה הכי קל) ממולאת בפיטריות.

נתחיל עם העוגה AKA פאשלה מס' I
???????????????????????????????????????????????
משהו במתכון לא הסתדר לי. אי אפשר להקציף בייצים שלמות. צריך רק את החלבונים. אז שיניתי קצת את הסדר בקערות. זה נראה סביר מלבד הכמות הקטנה. טוב נו, חשבתי לעצמי, זאת לא עוגה גבוהה. שמתי אותה בתנור (הפעם לא נשפכה לי) והתפנתי לשיח אידיוטי בצ'ט עם מקמרפי.
שהעוגה היתה אפויה וניסיתי לחתוך אותה יצא מן דיקט שכזה. אין מצב שאגיש זאת לאורחים.
אצתי רצתי ואפיתי עוגה - טורט לבן.
הינדסתי אותה יחד עם החלק הדיקטי, קצפת, קרם שוקולד, שוקולד מומס ודובדבנים לחתיכת מפלצת שלא נסגר עליה המכסה. אז שמתי עליה כאלה אדומים של פיצה וקייסמים ואוש עזר לי לעטוף בנילון נצמד. כרגע המפלצת יושבת לה בנחת במקרר. לא רוצה לחשוב על הרגע שבו אצטרך לחתוך אותה.

ספלאש AKA פאשלה מס' II
???????????????????????????????????
במתכון צריך רק חצי חבילת בצק עלים אז החלטתי שאת החצי השני אמלה בתפוחי אדמה.
יצא פירה מדהים עם בצל, שמנת מתוקה לבישול וקצת גבינת קשקבל (כמובן הוספתי קמח וביצה).
בסיר השני נהיה מעדן מלאכים מהפטריות, הבצל, השמנת והגבינה.
הגיע הזמן לשים הכל בבצק.
לקחתי חצי חבילת בצק ושפכתי עליו את כל הפטריות.
מן הסתם הכל נשפך אבל נראה סביר...
אבל מה עושים עכשיו שצריך לשים בתבנית? אללא איסתור!
לקחתי את חצי חב' הבצק השניה ושמתי מעל.
בעזרת אוש הצלחנו לשים את העיגול המוזר הזה בתבנית וכל הזמן הזה אוש צוחק עלי -
"מזה זה? איך זה נראה? כאילו מישהו הקיא את הספלאש הזה!"
כעונש הוא נאלץ לקפוץ למכולת ולהביא עוד חבילת בצק.
אפיתי את הסלפאש וכל פעם שאני מביטה בו הוא נראה מגוחך יותר.
מן בורקס עגול וענקי. לאורחים כבר אחתוך את זה וזה בטוח ינזל מכל הכיוונים.

הנגלה השניה עם הפירה כבר יצא נורמלי יותר (כמה רולדות קטנות).
מחר נשאר לעשות לזניה, סלט חסה, קומפוט מרשמלו (הקינוח האהוב על פארקר) ומאפה תפוחי אדמה בשמנת.
וויש מי לאק
אצטרך את זה!