אני לא רוצה להישמע כפוית תודה
הייתן לי לעונג!
המון מזל טוב עע }{
תודה רבה למארחת המקסימה (מתי הולכים לקנות מנורות?)
ואני מקווה ליטול חלק במפגשים כייפים כאלו בעתיד.
אבל מודה ומתוודה שהיה לי קצת קשה.
אני מניחה שנראתי כמו הונילית חמוצת הפנים התורנית ושום תירוץ של עייפות או כאב ידיים לא יעזור.
אני דווקא לא חושבת שזה בא מהמקום הונילי שלי (ההריון לא עד כדי כך השכיח ממני את השנה וחצי האחרונות) אלא מהמקום הסאבי.
ביג פאקינג ניוז - אני לא דומית
וקשה לי לי לראות גברים במצב הזה או לפחות - אני לא מתגרה מזה (או משועשעת).
נראה לי שאחד ההבדלים בין פמדום למיילדום הוא בגישה ההיתולית לענין.
במיילדום ההשפלה נעשית ע"י הפיכתה של האישה לאוביקט מיני, כלי לשימושו.
בפמדום קיים הרבה יותר הומור משפיל. לוקחים גבר עם כל התדמית החברתית של "גבר" והופכים
אותו לבדיחה.
אולי זו רק אני אבל תמיד נרתעתי מ"לעבוד" על אנשים, למשל בטלפון.
אוש תמיד משתעשע עם זה ולי הבטן מתהפכת.
לא אוהבת מתיחות ובדיחות על חשבון אחרים ואולי זאת אחת הסיבות שאני לא מתחברת לפמדום.
סיבה שניה היא הרבה יותר שמרנית ופטריאכלית, שלא לאמר שוביניסטית.
גבר בעיני צריך לענג ולא להשפיל. אפשר לעשות לו טיזינג בריא במסגרת מלחמת המינים אבל בסוף שהוא מכניע אותי אני נמסה.
היה לי קשה אתמול לראות את שני הגברברים. בכייף הצלפות, בכייף שעווה וחדירות, בכייף מסג'ים אבל הבדיחות על חשבונם? לא בבית סיפרי
וחלילה שלא תחשבו שאני מעבירה ביקורת, פשוט מציינת שאני לא מרטיבה מזה.
שראיתי את אברם החשוף פינטזתי על הזין של אוש, העבה והגדול בהרבה, קשה בפי ונלחצתי כולי שלא הורשה לאחד מהם לגמור.
כשהם עשו מסג'ים ונעימים (ואני לא העזתי שיגעו בי) הצטערתי שידיו המוכשרות של בעלי לא מפנקות אותי.
אז אני סאבית
ביג פאקינג ניוז
לפני 17 שנים. 12 באוקטובר 2007 בשעה 12:16