אושה לנד

אל תיקראו לי ילדה כי אני לא ילדה

אל תיקראו לי מלאה כי אני שמנה

אל תיקראו לי אשכנזיה או לא כי אני אסקימואית

אל תיקראו לי קוטרית בכיינית פסימית פולניה כי אני פשוט מציאותית

אל תיקראו לי נשלטת כי אני נשלטת ותיקה וזו קטגוריה אחרת לחלוטין

אני לא "נשלטת"

בטח לא שלכם.

אני יכולה להנות מכאב והשפלות בסיטואציות מסוימות.

אני לא מצייתת ומתמסרת לכם. אני מתמסרת לתענוגות של עצמי. ההנאה היא שלי. הגירוי הוא שלי.

לא אתכופף מולכם. לא עומדת בשום פרוטוקול.

אף אחד לא מעלי. אני מלכה העולם של עצמי - אושלנד.

יש לי פטישים. אני פשוט סוטה.

נאמר לי לפני המון שנים, לפני שמימשתי 5 אחוז מהחוויות שלי, שאם זה היה תלוי בי הייתי עכשיו זוחלת עירומה על ריצפת המועדון. כמה נכון. נכון לאז.

היום התשוקות הכי אפלות, הכי מזוהמות הן אצלי בראש ואינן למימוש. בעצם גם הקלילות ביותר

כי :

Been there done that

כי אני כבר מבוגרת מידי בשביל זה וזה לא יאה לאישה בגילי ובמישקלי.

כי אין בי את הבערה הפנימית, הרצון העיוור לחוות ולחוות ולחוות.

כי אני לא לבד בסיפור.

היום נותר בעיקר ה FOMO

הכאב ש "למה אני לא שם/גם".

נשלטת ותיקה היא קטוגריה עצמונית.

לא נשלטת. לא שולטת.

לא מקנאה באף גבר שינסה לשלוט עלי (לא שזה רלוונטי בכלל כי כאמור אני די מונוגמית ותפוסה).

לא תעבוד עלי אף רטוריקה דומית.

אני לא אלך לשירותים להוריד תחתונים. אני לא אשלח כל בוקר הודעה. אני לא אצלם את עצמי טופלס ואשלח לך. אני לא אתן לך לקבוע לי מה ללבוש. אני לא אבצע משימות שתשלח לי. 

מה שאני כן יכולה לעשות זה לתת לך להכאיב ולענג אותי.

נשלטת פיזית. אבל לא שלך. של עצמי.

בתור "נשלטת" ותיקה הם נראים לי כולם סתמיים , צפויים ומשעממים. וזה בסדר כי אני לא קהל היעד שלהם.

אני לא צעירה מתלהבת בת עשרים או גרושה להוטה בת 40.

אני אישה בוגרת ותיקה מנוסה ותפוסה. 

התשוקות שלי חלקן מומשו וחלקן לא תמומשנה לעולם.

בדיוק כמו בגיל 16 הארור. אני כבר לא חלק מהסיפור.

העולם הזה לא רלוונטי לחיים שלי. רק לחלומות שלי.