אושה לנד

לפני 14 שנה העלתי את הפוסט הזה בו התלוננתי והשלמתי שאני "כמו כולם" :

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=90947&blog_id=19990

היום אני עומדת להתלונן על כך שאני לא כמו כולם.

פוסט על כמה שנמאס לי להיות שונה.

בתחילת הדרך בעולם הזה היינו חריגים בנוף. לא היו כמעט זוגות נשואים שהחליטו להתנסות ביחד. היינו מהוססים (יותר נכון הוא היה) וכל צעד חדש הרגיש כמו מסע כומתה.

ניסינו לשמור על המונוגמיה בכל הכח בתוך עולם פתוח יותר מלא פיתויים. לא היינו כמו כולם.

במשך הזמן נפתחנו קצת גם אנחנו אך שוב עקפו אותנו בסיבוב. הייתי חלק מחבורת בנות נרגשות וסוערות, סוטות ומחרצנות שהתחילו לחוות בדסמ, צירופים, חילופים, עירבובים ומה לא. אני הייתי המנוסה שבחבורה ותוך דקה וחצי נותרתי מאחור. הן הזדיינו עם כל העולם ואני רק עם בעלי. לא כמו כולם.

מעגלים חברתיים חדשים נפתחו בפנינו. עולם הפולי ושוב אנחנו לא כמו כולם. לא פתוחים ולא סגורים הרמטית.

שוב לא מוצאים את מקומנו. שונים מכולם.

וחזרה לבדס"מ - אינספור קבוצות ומסיבות, שלל בחורות צעירות ולהוטות ואני הקשישה שלא מתלהבת כבר מדומים מאיימים. התחתונים שלי לא נרטבים בקלות ואני בהחלט לא מעלה תמונות שלי לבושה רק בהם. לא כמו כולם.

לא כמו כולם בבדסמ

בסווינג

בפולי

ובכלל

אני לא כמו כולם. נטע זר. מתחשק לי לפעמים לא להיות כמו כולם אלא שיהיה יותר קל להיות לא כמו כולם.

לקפוץ בקלילות למים העמוקים. להזדיין בלי חששות וחרטות. Just do it

אבל אני נועלת סקצ'רס ולא נייק.