אושה לנד

אני יודעת שהיא כבר כתבה אבל שמתי לב שאתמול בלילה הייתי מוצפת. לא הצלחתי להיזכר מה היה לפני שישי. אולי מה שהיה חסר לי לעיבוד החוויה הוא הכתיבה.

אז הבא ואעבדה. יש מצב שיצא בליל של מחשבות וחוויות. היו סבלניים איתי

סבלתי כל שבוע שעבר מתגובה אלרגית בפנים מה שמנע ממני להתאפר, מה שגם מנע ממני להתלבש ולהרגיש טוב עם עצמי. תשלבו את זה עם מחזור ותקבלו אישה בהמתנה.

למזלי ההמתנה משתלמת.

כבר בחמישי התחלתי עם מדידות. אני חזק באופנה ומרדימה את עצמי כל לילה עם מחשבות על אאוטפיטים.

קיבלתי בדיוק גם חבילה משיאין אז עשיתי חישובים מה מתאים לערב הזה, מה מתאים לאחר,

חצאית מינימלית עם שסע מצריכה גרביונים רגילים מה שמתאים לאירוע חברתי נטו ודווקא לפוטנציאל לאקשן מיני עדיף גרביונים פתוחים עם ביריות, מה שמצריך חצאית אחרת. וכמובן צריך לקחת בחשבון ישיבה ולא עמידה וטמפ' ושהאאוטפיט לא יהיה זהה בצבע לזה של המארחת שגם ככה כולם מתבלבלים משום מה בינינו.

בקיצור, עשיתי מדידות

ולא הייתי מרוצה. הרגשתי כמו חבית לא פורפורציונאלית עם גלגל היקפי והחלטתי על לוק אחר לגמרי ואז גיליתי שנשבר העקב במגף המתוכנן אז גם אותו החלפתי ובעקבותיו גם את התכשיטים והאיפור.

לא משנה. זו לא הפואנטה. הענין הוא שניצרב לי בראש האימאג' שלי בבגד הלא מחמיא והתחלתי שוב לאכול סרטים. בערב הוא התקשר והציע שנצא לבירה.

עליתי על ג'ינס, חולצה שקופה גברית ומלא תכשיטים מוזהבים. נראתי והרגשתי מדהים!

נעמדתי בפוזה מחמיאה כדי לטשטש את טאייר השטן הידוע בשמו כגלגל ההיקפי והעלתי לקבוצות האופנה. כתבתי ומחקתי פוסט בכיונים על כמה שאני שונאת את הגוף שלי. את הבטן ואת הקימורים במקומות הלא נכונים. למה אצל כולן היריכיים הן המקום הכי רחב ואצלי הוא גבוה יותר, מה שיותר תחושה של מרובעות?! 

החלטתי לשכתב ולמתן את הבכיונים ופשוט לעוף.

עפו עלי בחזרה. כל כך הרבה תגובות מעצימות ומפרגנות! כבר לא היה לי נעים... אבל המשכתי להעלות תמונות במשך הסופש ולהוציא לכולן את העיניים חחח

אז בחמישי יצאנו לבירה, בירגארדן בג'י כפר סבא ונראתי והרגשתי מעולה! התכתבנו במקביל עם המארחת הסגולה והמשכנו לתכנן את שישי

עכשיו אסביר,

הקורונה צימצמה לנו מאד את המעגלים החברתיים והמיניים. אנחנו בכל הכח מנסים לשוב ולפרוח.

בית ריק הוא מצרך נדיר אצל הסגולה וחשבנו שטרם השלישיה כדאי לארגן לנו ערב חברתי עם פוטנציאל מיני וקינקי. עזרתי לה לפרסם הודעה בקבוצה המיועדת לכך וקיבלנו המון פניות. 

בחיי שאנחנו סתומים וחלודים. שכחנו את החוק הראשון של ארגון מסיבות - תזמינו יותר כי תמיד יש מבריזים!

חבל שפסחנו על אנשים מחוסר מקום כי 2 זוגות הבריזו.

לא משנה. נזכור להבא.

בין המוזמנים זוג שכנראה הבחור ממש בקטע שלי.

איך שהגיע התישב לידי והבהיר לי שאני הסיבה שהוא כאן.

ניסה לברר אם רלבנטי ואפשרי לקחת אותי כרגע לחדר.

לא. אני עוד לא שם. זה לא הקונספט שלנו ושל המסיבה

אבל חכו לסוף.

נראה שהוא פחות התחבר, ולא ניסה להתקרב, אלי ובכלל והם באמת הלכו ראשונים.

פתאם ירד לי המצב רוח. הפוטנציאל נעלם. עוד גבר עם אנרגיה גברית מרשימה הלך ונותרתי מיותמת.

טוב אני מגזימה... יש לי את אוש

והוא מהמם ומדהים וקשוב. ונתן לי בדיוק מה שהייתי צריכה : קשב, חיבוק, ספייס, תשוקה וסשן קצר רק שביקשתי, רק כשהרגשתי שאני מסוגלת וגם אז בזהירות, לתת קצת טעימה כי רק לזה הייתי מסוגלת.

הרגשתי פיזית ורגשית לא טוב

אבל לראות אותו מסשן אחרת מלהיב אותי ולכן ביקשתי וקיבלתי.

מצחיק איך הונילים ברחו והקינקים נשארו. מהחוויה שלי בדסמים פתוחים יותר, נועזים יותר, מתאימים לי יותר.

צריכה עוד אנשים כאלו סביבי. בא לי שוב חבורה בדסמית סביבי. 

תכלס הערב יכל להתפתח לאורגיה של 6

אבל פחות התאים לנו. אז "הסתפקנו" ב3

היינו תמונת מראה אחת של השניה.

שתינו בשחור, תחתונים גבוהים, גרביוני ביריות, חזית תחרה, משקפים ושיער ארוך שנאסף כדי לפנות את הפה למשהו קשה ועבה. אולי אנחנו בכל זאת דומות חחח

לא הייתי כל כך שמישה, המחזור, הכאבים, העיפות

אז בעיקר התפרסתי לידם ושטפתי את עיניי במראה מלבב. אפס קינאה ורגש שלילי. אהבה ותשוקה לשניהם.

התענגתי מהעונג שלהם

ולקראת הסוף נעמדתי מאחוריו, האצבע שלי נוגעת לא נוגעת בתוכו ואני זזה איתם לפי הקצב.

הוא הביט במראה ומה שראה העלה את האדרנלין לרמות כאלו גבוהות שלא ישן עד אתמול בלילה.

ב6 בבוקר כבר הייתי במיטה ושקמתי חיכתה לי הודעה מההוא. "עושים סקס מתישהו? בואי נכה בברזל בעודו חם 🥰"

ישר נבהלתי. הרגשתי מוחמאת. הרגשתי דושיות. הרגשתי כעס על למה הלך מוקדם כי יותר קל לי לזרום במסיבה. 

בלבלה של רגשות ואז השלכתי חכה.

מה עם בת הזוג? היא בענין? כי אנחנו עסקת חבילה.

נתפס הדג ועכשיו אין לי לאן לברוח חחח

אין יותר תירוצים. 

אז קבענו ליום חמישי ומתהפכת לי הבטן.

אני רוצה ולא רוצה ומפחדת 

החלטתי מזמן שהבא שיחדור אלי אני ממש ממש ארצה אותו וזה לא המיקרה. אבל כן נמשכת ודי כבר להיות בתולה פחדנית! הגיע הזמן לצלול למים. לפתוח את הצ'אקרות. להתנסות ואם לא טוב לעבור להבא

ויש הבא. שפע של מחזרים לאחרונה וזה מהמם ומחמיא

אבל הם זרים עדין ואיך אמרתי בליל שישי לאוש ולסגולה? מי שבאמת רציתי התאדה, אחד באריזונה, אחד בקנדה ואחד בדרום תל אביב ולא נותר לי אלא למצוא חדשים

וגם אם זה לא בדיוק זה, זה פאקינג כולה סקס

והכוס שלי לא קדוש

ואפשר תמיד לעצור

ולא לחזור על החוויה

ולעבור להבא בתור

ודי להיות פחדנית

ובררנית

ובימים החרמנים של החודש להצטער שאין לנו כלום.

אז תתלבשי יפה, תישתי היטב

ותפתחי את הראש והרגליים

אולי תעופי סופסוף. אולי תתחילי לחיות ולא רק להתבכיין איך לכולם יש ולך אין.

ולזכור שיש לך גלגל היקפי.

גבר שהוא אהבת חייך וחברות אוהבות ותומכות.