כבר כמה שנים נשבעתי לעצמי שהגבר החדש הבא שיחדור אלי יהיה כזה שממש ממש אמשך אליו.
הייתי בכמה סיטואציות קרובות. בחרתי שלא להגיע לשם או להסתפק במציצה. אלה שרציתי פחות רצו או יכלו.
שמחה לדווח שסופסוף עמדתי בהבטחה שלי לעצמי.
אבל איך הגעתי עד לשם?
זוכרים את העוגיה? יצא לתקשר מעט במהלך השבוע. היה ברור לשנינו שהתשוקה היא הדדית וההזדמנות קרובה מתמיד - במסיבת הפורים.
ביקשתי אישור וקיבלתי
אבל אז...
נתחיל מההתחלה
שנתיים מחכים לי בארון אביזרי פורים שאחנוך אותם.
הינדסתי לעצמי תחפושת משהו זונה באדום והתארגנתי בערב שישי למסיבת פורימין אצל חברים. פעם ראשונה שהם מארחים אירוע שכזה. הם הסבו את ממ"ד חדר הכושר לחדר האדום של הכאב עם לדים, מקומות לקשירה ומבחר השוטים והאביזרים שלנו. בחדרי השינה שבקומה העליונה הכינו לאקשן מיני יותר עם מיטות מזמינות ותאורת לדים צבעונית. הגענו יותר מוקדם, אוש, אני והסגולה. כמה כייף להתארגן ביחד! המארחים מחופשים בשלל התחפושות שהלוונו להם (יש לי בבית ארון גדול מלא תחפושות ובגדי פטיש) וניצלנו את הזמן לצילומים משותפים.
טיפין טיפין התחילו להגיע אנשים מחופשים. חלקם הכרתי, חלקם פחות. חלקם לא יכלו להוריד ממני את העיניים. הרגשתי האישה הכי יפה ונחשקת בחדר.
פלירטטתי חופשי במילים ובמבטים וחיכיתי סופסוף לדגום את חדר הכאב האדום.
אוש קשר אותי בידיים ובצואר מתוח. חשף את אחוריי ואת שדיי והתחיל להצליף. הסגולה השתתפה בחגיגה.
יש מי שחשש להכנס ולהסתכל ויש מי שהיה נלהב וביקש להצטרף. הפכנו לאטרקציה של המסיבה.
אני אוהבת קהל אבל גם אוהבת המשכיות ונראה שאין קורבנות נוספים להמשך הפעילות, לבינתיים...
יצאנו מהחדר וחזרנו לרקוד, לנשנש ולקשקש.
עוד ועוד אנשים החלו להופיע אבל המארחת לא הרגישה בנח כראה. קשה לארח. לא תמיד מתנהלים הדברים כצפוי, בעיקר אחרי ההיי של שבוע שעבר.
לכל מסיבה וייב משלה. תמהיל האורחים היה די שונה אבל הייתי בקרב חברים אהובים. תכלס גם לא צריכה שלל מחזרים ופוטנציאלים אם מושא החשק שלי בנמצא. הבעיה היתה שהוא ברוחו היה כנראה במקום אחר...
אבל מה זה ענייני? אנחנו לא בני זוג. הוא לא חייב לי דבר ובכלל ציפיות הן עבור כריות ולא שדות אדומות.
עדין היה עם מי לפלרטט, עם מי לרקוד ולהנות.
היה שם עוד מישהו. מישהו שנדלק עלי וקבענו איתם השבוע לחילופים. הוא היה כל כך מוזר! לא החליף איתי אף מילה במהלך הערב. ביטלתי כרגע את המפגש. לא מתאים לי חוסר תקשורת וחוסר התעניינות. אפילו שלום מינימלי לא היה.
אני וואי...
זוג שהכרתי מפעם נראה היה שמתענין בחדר האדום. אוש, הסגולה והם נכנסו לחדר. הבנתי שעברו הדגמה ראשונית ועפו. נכנסתי לשם לאחר כמה דקות עם העוגיה והמארחת. הוא ביקש שהיא תצליף בו והיא לא ממש ידעה איך. הסגולה הראתה לה, לאחר שקשרתי אותו ולא חדלתי מלגעת בו. הוא היה לבוש כעבד ולחלוטין ריירתי עליו. עשה לי חשק לרסן אותו על אמת ולהכאיב לו, על אמת.
אולי עוד יקרה...
אני לא מסוגלת להפסיק לרצות לגעת בו.
במקביל אוש סישן את הצד הנשי של הזוג שנכנס איתם. היא כל כך התלהבה שבבוקר פנתה אלי וביקשה רשות להמשיך... חיברתי בינהם. אולי יפגשו השבוע ארבעתם - אוש, הסגולה והזוג. אני פחות בענין.
משחררת חופשי ומפרגנת מכל הלב.
היא בכלל חשבה שהסגולה היא המשנית של אוש. זה ממש הצחיק אותי. אצלי בלב היא ראשית 💜
אנחנו עוד לא מחשיבים את עצמנו כפתוחים ובטח לא פולי. זה חדש לנו. הכל חדש לנו! תיכף ארחיב
החדר האדום עשה חשק לעוד ועלינו לקומה העליונה.
3 חדרים ובכל חדר זוג "עסוק" על כל מיטה. התלבטנו לאן להיכנס. חברה קראה לי מאחד החדרים אז לשם נכנסנו שלושתינו. מסתבר שגם מהחדר השני קראו לי.. אז קראתי להם להצטרף 😆
7 אנשים במצב נזיל של עירום על מיטה אחת.
התנשקתי והתנשקתי, נגעתי ונגעתי
ואז נתקעתי.
מידי פעם בא להציץ מישהו. וכשהרגשתי שרוצה לגעת בי ולהצטרף לא התאים לי. לא מכירה ולא נמשכת ולא הייתי במצב. אוש מכיר אותי כל כך טוב... יודע מה ומי אני רוצה.
החלטתי לרדת למטה ולא מצאתי את עצמי.
מי שרציתי היה במקום אחר. בחדר אחר...
התאבנתי סופית. הורדתי את התחפושת ולבשתי ג'ינס, זקט ומעיל סגור. ישבתי להירגע.
אני לא רגילה לזה. לאנרכיה המוחלטת הזאת.
היתה לי שיחה מלב אל עם המארחת והסבירה לי כמה דברים. עשתה לי סדר בראש והבנתי שזה לא קשור אלי.
יש לי עוד הרבה מה ללמוד. אני בייבי בעולם הזה, בניגוד לבדסמ. אף אחד לא חייב לי דבר, כל אחד חופשי לעשות כרצונו ואם יוצא אז יוצא. ולא יצא.
עליתי למעלה וניכנסתי בין אוש והסגולה. הם היו ביחד וסיימו את ענייניהם. היו שם לחבק ולעודד אותי. המקום הבטוח והאוהב שלי.
זהו. תם הערב. אפשר סופית להתלבש ולשבת במרפסת לאפטר נשנוש. הספקתי שלוק מהסודה להרגיע את עצמי והוא הופיע. הבין שעובר עלי משהו ונכנסנו פנימה לדבר.
נפתחתי. סיפרתי לו שאין לי כמעט נסיון עם גברים אחרים. שאני מאד רוצה וחיכיתי לזה. שיש לי להערב אישור והתאכזבתי שלא יצא. הוא קרא לי אמיצה ששיתפתי ושאל אם הייתי רוצה עכשיו לעלות למעלה. לא לקח לי יותר מ2 שניות להסכים כי כוסאומו!!! אפס אגו. לא צריכה ורדים ושוקולדים. ברור לי שאני אחת מיני רבות, כולל באותו הערב אבל מה אכפת לי? רציתי אותו ורציתי את זה לעצמי. את החוויה הזו.לעבור את המשוכה הזאת. הכוס שלי אינו מקדש ואני רוצה לחיות.
עלינו למעלה. קילפתי מעלי את כל שכבות הבגדים הרגילים ולא הסקסיים המזמינים שלבשתי קודם לכן.
נגענו זה בזו. הוא כל כך יפה. חדר אלי. החלפנו תנוחות בקצב מסחרר. ודיברנו קצת. הוא מאד פתוח כנה ותיקשורתי. זה טוב. כל האמת בפרצוף. בלי אשליות.
נותן הרגשה שבאותו הרגע אני הכי נחשקת ורצויה.
ואחר כך בורח. הוא טוען שהוא בישן. איך בדיוק זה לא מובן לי. הגבר הכי נחשק במסיבה. כנראה הרגשה פנימית שלו וקשה להתווכח עם זה. רק נותן לי חשק לעצור אותו, לקרקע, לקשור אותו ולקחת ממנו את השליטה.
לא הספקתי להתאושש והמארחת הגיעה. היא אחת מבנות הזוג שלו. דיברנו על הקשיים שלה ושלו. הודתי לה וירדנו למטה. מיד לחשתי משהו אינטימי באוזן של אוש.
בבית רכבתי עליו וקיבלתי את הזין העבה שלו כמו שאני הכי אוהבת.
