1 וחצי בלילה ואני על קוצים
אמא שלי בלייב מדווחת על הלידה.
מזל טוב לי! אני דודה!
ובמקביל ממתינה בקוצר רוח לדיווח.
הוא מתקשר מהדרך ומספר לי הכל (ומשלים בבית)
שני זוגות חברים שחיפשו הפעלה בדסמית כדי לחגוג לאחת מהן יומולדת הזמינו אותו. הוא לא הכיר את החוגגת, קצת את המארגנת. מסתבר ששמה עליו עין די מזמן.
הוא שיתף אותי בתחושות שלו. מה אהב, מה פחות,
מה עשה, את מי עשה...
נשמע שהיה לו מדהים!
אני שמחה שלא הצטרפתי כי חושבת שזו היתה חוויה חשובה עבורו. העדרות שלי נתנה לו מקום לזהור.
להתמקד בעצמו ולא בי.
אתן לכם דוגמא:
הינו לפני איזה חודש במפגש. לי היה קצת קשה להתחבר. הוא סישן מישהי ונהנה מאד. היה יכול להמשיך איתה גם לעניינים מיניים אבל בגללי, בגלל שאני רציתי לחוות איתו הוא שם את עצמו בצד והעניק לי את מבוקשי.
הפעם אני לא הייתי שם. הוא הפגין את כישוריו החברתיים, הבדסמים, המיניים.
סיפר לי שנהנה במיוחד לביים. לחלק הוראות לקהל הנוכחים, להחליט מי עושה ומה ולעשות גם בעצמו.
אני עפה עליו! שיעוף כמה שיותר גבוה.
שיהנה מהדרך ומההישגים שלו.
אני שנים כותבת כאן כמה הוא מדהים ואיזה סטאד מאפן הוא. עכשיו כל העולם מבין את זה גם, ובמיוחד הוא עצמו.
