מסתבר שכל מה שהייתי צריכה זה את החברות שלי, וודקה ובריטני.
איזה הבדל בין חמישי לשישי. לא אשמת המקום חלילה. אשמתי שלי. המוד שלי. הגוף הבוגדני שלי.
ונתחיל בחמישי: עוד מסיבת בריכה שלא נכנסתי בה למים.
אותו מקום כמו בפעמים הקודמות שעפתי בהן, חלק מהקהל זהה והרבה שלא מוכר לי, המארח עדין שרמנטי ושוב לא שם עלי. הגענו טיפה מאוחר.קשה לצאת אחרי שמארחים, בעיקר אחרי כמויות של סטייקים. הייתי עייפה וכאובה. אפילו לא החלפתי בגדים. ג'ינס , חולצה (אדומה) ועקבים (אדומים). ממש לא זונה. פשוט כמו כולן.
ידעתי מראש שאהיה נטולת חברות גם הערב אבל חיכה לי חיבוק מיוחד מהמיוחדת שלו (?).
היא רצתה להודות לי שאיפשרתי לה אותו.
הוא ילד גדול. גבר. אם הוא רוצה אני מפרגנת לו מכל הלב.
גם עם הקשיים. ויש קשיים. אני לא עשויה מאבן אבל מתמודדים. עשינו קפיצה ענקית לאחרונה ואני לא בטוחה היכן אנחנו עומדים. כיצד אנחנו מוגדרים.
שואלים אותי כל הזמן. אני בכלל מופתעת שמזהים אותי מהקבוצות, במיוחד כי אני כמעט לא משתתפת מלבד פוסטי הטינדר (בסופשים מעלים סלפי ומי שעושה לך ❤ מרשה לך לפנות אליו).
אז מה את עושה פה? את לבד? נשואה? גרושה? פולי? מה מחפשת? מה אתם?
לא יודעת.
אנחנו לא מוגדרים כרגע. בייבי פולי? לא ממש כי אנחנו לא פולי. סווינגרים? לא ממש כי לא התחלפנו שנים. פתוחים? אולי... איטס קומפליקייטד. מונוגמישים? מאפשרים? מונוגמים מינוס? באמת באמת שלא יודעת!
עשינו צעדים מרחיקי לכת לאחרונה. יש לו מישהי, בערך...
זה לא היה סטוץ. היא כל כך הדהימה אותי. נתנה לי חיבוק תודה ענקית עם דמעות בעיניים. מסתבר שפינטזה עליו (גם עלי) שנים! היא בקטע שלו בקטע פסיכי. פחדה לפנות כי חשבה ששנינו שולטים הארדקור.
מסתבר שלא רק עבדים חושקים בי ומתבלבלים. כולם באמת חושבים שאני שולטת. למה?
אז חיבקתי ושחררתי. הוא היה איתה (ולא עם אחרת שזה כבר סיפור נפרד אבל אני מתפזרת)
ואני חיפשתי את מקומי. הכרתי מעט אנשים וניסיתי למצוא את עצמי. התישבתי ליד זוג מקסים. מסתבר שהיא גרה לידי ויודעת מי אני. נורא רצתה להתחבר איתי והתבישה. בסוף הערב שהיתה שיכורה תפסה אומץ ואמרה לי כמה אני מהממת בעיניה.
זה נשמע טוב. אני יודעת. אבל לא הייתי שם. כאב לי, בעיקר כאבי חרדה. התבוננתי קצת מבחוץ על המתרחש. היה די משעשע לראות איך כמה וכמה מאורחות המסיבה מנסות למשוך את תשומת ליבו של הצעיר החתיך התורן.
שאוש התישב לידי במצב רוח מרומם הוא אפילו שידך לו את אחת הנשים. בכלל שתדעו שיש לי גבר חדש בבית. שופע בטחון, פתוח, חברותי ומחוזר. כל מה ששנים טענתי שיש בו סופסוף נפתח לעולם.
ואני כתמונת מראה משתבללת פנימה.
עשיתי לעצמי קצת סלאטשיימינג השבוע וכבקסלאש התנהגתי סגורה. מי אני האמיתית?
ישובה בשקט בצד? או קורעת את הרחבה?
נתקעת בסמול טוק או עוברת בקלילות מאדם לאדם ושופעת חיוכים?
ג'קט ג'ינס או מיני ומחשוף?
"יש בי מזה וגם מזה, יש משניהם"
ובסוף בסוף הגיעה הצעה מעניינת, מעלם חמודות
אבל כבר לא הייתי שם. רק רציתי הביתה.
צעדנו לאוטו שלושתינו, אוש אני והחדשה שלו. אני חיבת למצוא לה כינוי אם ימשיך בינהם הקשר. (מי שמכיר מוזמן להציע לי בפרטי). היא הסתכלה על הצל של שלושתינו צועדים על הכביש והתמוגגה. אני בעיקר שמחתי להכיר זוג (היא ובעלה) שזה עובד להם. שהם עם אחרים אבל לא מתגרשים וכן משמרים את האינטימיות המינית הזוגית.
צריכה עוד דוגמאות כאלו.
אז לא ממש נהנתי אבל לא ממש סבלתי. קשה לו לראות אותי ככה. רוצה שנעוף ביחד אבל כל הזמן אמרו לנו שאין סימטריה. מודה שזה לא מטריד אותי כרגע. זה יבוא שזה יבוא. אני נהנת לראות אותו פורח ואני? אני צריכה את החברות שלי.
ועל כך בפוסט הבא.