אושה לנד

ים_yam​(לא בעסק) - רע לך כי את מוצפת הורמונים, זה עובר...
חיוך אחד מפוקסי והבאסה תהפוך לאושר מטורף.
תנסי לקחת B קומפלקס, זה עוזר להרגיע את הטלטלות הרגשיות מההורמונים, או לאכול הרבה אגוזים מכל מיני סוגים.
}{

ג'ולי​(לא בעסק) - מה שיאמי אמרה. זה רק בייבי בלוז.

וגם להעזר בכל מי שיכול לתת לך עזרה, מכל סוג שהו.

ולמצוא קצת זמן לעצמך נטו.

ולחכות קצת. הוא בן חודש וחצי. ובעוד חודש וחצי, כשכאבי הבטן יפחתו ובמקום הרבה בכי, לאט לאט יכנסו גרגורים של שביעות רצון וחיוכים, לא אניסטינקט, אלא, כי הוא מזהה...הדברים יראו אחרים.

ובעניין החברים...בחירה נבונה יותר, מתאימה יותר, תסדר את העסק.

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - תבואו בשישי עם גביניות. !!
}{

בעיניים פקוחות​(מתחלפת) - רע לך כי עד לא מזמן אני מניחה שקבלת את כל תשומת הלב שבעולם מכולם "איזה בטן מדהימה/איך שההריון עושה לך טוב"
ועוד כל מיני פריבילגיות שלהן זוכה כל מי שהייתה פעם בהריון.

ואז הקטנצ'יק המדהים הזה שדאגת לו 9 חודשים תמימים והפך את עורך לבוהק ואת שיערך לשופע ומלא ברק, יוצא לו אל העולם ופתאום הוא המושלם, הוא המיוחד והנפלא והכי הכי בעולם, ואת הופכת להיות שפחתו התמידית לילה ויום ומניקה ומחתלת ונשאבת עם כל הלב והנשמה.

וכל מה שמתחשק לך זה לקבל רק עשירית מתשומת הלב שאת מחלקת ללא תנאי.

הרבה מעבר להורמונים, את אמא!!!
הדבר הנפלא ביותר עלי אדמות, יש נשים שמנסות שנים ולשווא.
כאלו שהיו מתחלפות איתך כל שניה ושניה של בכי קורע לב ולילות ללא שינה...ויש לי הרגשה שעמוק בפנים את יודעת את זה, רק זקוקה למישהו אהוב שיזכיר לך, כמה גם את כל כך אלוהית ומדהימה בנתינה ובאהבה שלך, אולי האיש שאתך שידאג להראות לך כמה הוא מעריך ומעריץ אותך.
כמה את מלכה.

הרגעים הקטנים האלו (של הגיל הזה) עוברים כל כך מהר ושוכחים אותם בסוף..את עוד תתגעגעי..ואז תעשי כמו כולן..עוד אחד קטן.

חיבוק גדול.

מישהי שלא מכירה אותך
אבל יודעת היטב מה את מרגישה.

אושה{אוש} - תודה לכולכן
לא יודעת אם זה הורמונים אך בהחלט השיגרה הזו של לטפל בו בלי שום דבר אחר בחיים יכולה לשגע את השכל.

הוא כבר מחייך רצוני והוא אכן הכי מקסים בעולם. הוא כל חיי כרגע אך אני זקוקה לעוד.
היתה לי שיחה טובה עם אוש אתמול בלילה שעזרה לי להעמיד את העניינים בפרופורציה. הוא גם כיוון אותי לפתרון.
הלוואי ואהיה חזקה מספיק בשביל לנסות.